כשהמתים חזרו/אילן שיינפלד - המלצה

 

שיינפלד אוהב לעסוק בנושאים יהודיים, יותר מדויק, ביהודים המצויים לרוב שלא בישראל. שיינפלד, לרוב משורר, הוכנס לתודעת הקוראים עם ספרו הנהדר מעשה בטבעת. הנוכחי בא אחריו ועוסק במשפחתו שלו עצמו.

שרה ושלמה נישאו אי-שם בעשורים הראשונים של המאה העשרים, בנובוסליץ שבאוקראינה, אזור שהחליף כמה וכמה שליטים מכמה וכמה ארצות. לא שזה ממש שינה את הנוף, העיסוקים והיחסים בין היהודים לנוצרים בסביבתם. לזוג נולדו תריסר ילדים ולא כולם שרדו. מיכאל, מהאמצעיים, חטף בנערותו מכה בראש, מכה שגרמה לו לאבד את זכרונו, ובגיל 14 לערך נמצא ע"י זוג נוצרי נטול בנים. הם לקחו אותו לביתם ומשלא שב לו זכרונו, המשיכו לגדל אותו עם אחיותיו. אבל זה רק קמצוץ מהספר בן 631 העמודים.

רבות חלפו על שרה שלמה, זוג עסוק וחרוץ, יראי שמים. פרט לפרנסה היומיומית יש כמובן את עניין חיתון הילדים, היחסים בינם לבין הנוצרים, מלחמות וכובשים. שלושה חלקים לספר והראשון עוסק בהתבססותם של הזוג, הקמת הבית וגידול הילדים. החצי השני עוסק במוראות מלחמת העולם השניה, במצעד של היהודים למחנה טרנסניסטריה, הטבח שם וחזרת הניצולים לאין בתים ואין רכוש ואין כמעט משפחה.

בין לבין, שניים מילדי המשפחה מגיעים לדרום אמריקה ומתבססים שם, בעקבותיהם מגיע גם מיכאל שזכרונו שב אליו, הלך לחפש את משפחתו ולא עלה בידו לאתרם. הוא שמע על הצלחת היהודים בדרום אמריקה, פרו ואקוודור בעיקר, ונסע לשם, רק כדי להחמיץ את אחיו. בן נולד לו מאשתו האינדיאנית, שנאמר שהיא משבט יהודי קדום של שומרי שבת. הבן הוא סלומון, שבעקבות מות אביו ושריפת גופתו, עניין לא יהודי מעיקרו, הוא לוקח את האפר כדי לחפש את שרידי המשפחה באוקראינה, שאינם שם יותר. משם הוא מגיע לישראל. החלק השלישי בספר עוסק בעיקר בו.

החלק השלישי הוא חלק שאפשר לכנותו בעדינות משונה. לו יעובד הספר סרט, חלק זה הוא עם הגצים, הניצוצות וזיקוקי הדי-נור. סולומון הוא גיי. בחירתו לפזר את אפר אביו על בית הקברות בעיירה הגלילית בו גרות דודותיו, גורמות לתחיית מתים המונית, בין השאר של שרה ושלמה סבתו וסבו. כמו בחצרות מוכרות אחרות, עד מהרה באים כל החלכאים והנדכאים לבקש מזור מידיו של המשיח המופלא, שאכן מרפא. אבל משיח וגיי?

אז בסוף ולאחר תלאות, גם זוג תאומים נולדו, גם בית מקדש בעלות שרק תרומה של מיליארדר מאפשרת. ושלום על ישראל. באמת. אולי החלק השלישי משונה, אבל יהודי. משונים אנחנו, לא?

בחייו האמיתיים שיינפלד גיי. זוג ילדים נולדו לו מפונדקאית. שם הילדים כשם  התאומים שנולדו לסלומון. משונים אנחנו, לא?

אשת הפיראט היהודי/אילן שיינפלד - המלצה חמה

כמעט 500 עמודים עוברים ביעף ואני חושב האם זו טלנובלה מרוקאית? טלנביילה ימית? מה זה בדיוק? בשני העמודים האחרונים אני למד כי זו אינה המצאה, לפחות לא המסגרת הכללית. היו דברים מעולם.

עכשיו למסגרת.

ב-1492, חוץ מזה שקולומבוס היהודי המומר גילה את אמריקה, גילה ממש, בספרד החליטו שדי להם מהיהודים והעיפו אותם לכל הרוחות. לא שהם היו מקוריים במיוחד. היהודים שעפו פנו להיכן שיכלו ואלה שלא היה להם ממון לנסוע רחוק, נסעו דרומה בכללי למרוקו. לשם הגיעו גם בני משפחת פלאח, שיהדותם היא אמונתם העמוקה והם לא רצו המרה, גם לא בשער טוב.

כשנולד שמואל, הבן הראשון מהשניים, העיד אותו אביו להיות רב. שמואל קיבל את שמו כשמואל ההוא מהתנ"ך משום שכמו ההוא גם הוא נולד נימול. זה קדוש ומיוחד. שמואל אכן הלך בגדולות, היה רב, זימר זמירות שכבשו לבבות והיה גם פיראט רך לבב. שדד ונטה לא להרוג. כשנולד יוסף, האח הצעיר, אז נולד. לא ציפו ממנו לדבר, אבל הוא היה נועז וקשוח, הרבה יותר הגיוני מאחיו הבכור, אבל חמום מוח. לפיראט זה מתאים.

עכשיו תשאלו למה פיראטים. אז ככה: זוכרים את הספרדים, שהעיפו את היהודים? אז כעניין נקמה האחים החליטו שהם יהיו פיראטים וינקמו בכל ספינה ספרדית המשייטת בים התיכון, ולמה להתקטנן, גם באטלנטי.

עכשיו, זוכרים טלנובלה? אז שאלה במתמטיקה: יש בור ולתוכו נפל חילזון. עומק הבור עשרה מטרים. החילזון מצליח בכל יום לזחול מעלה שני מטרים, אבל בלילה כשהוא נח הוא חוזר וגולש מטר מטה. כעברו כמה ימים יצא מהבור? כמה שמואל, כל חייו המתקרב לנקמה וזו הצליחה ברגע האחרון לחמוק ממנו.

שמואל ניסה בדרכים דיפלומטיות לסייע לסולטן מרוקו להתחזק אל מול אחיו החמדנים. הבטיח צי חזק, הבטיח בריתות, הבטיח עולם ומלואו, אך שוב ושוב חמקה ההצלחה ממנו. אחיו יוסף חרק שיניים, אך הבכורה אינה שלו ותואר השגריר והשליח לא ניתנו לו. בהמשך גם הולנד בתמונה, גם פורטוגל, גם בריטניה ולקינוח ג'מייקה.

ומה עם אשת הפיראט? טוב שנזכרתם.

מאליקה, זו שמה, ג'ינג'ית לוהטת נועדה לשמואל. שמואל היה חובב בולבולים וטען תמיד שהאחת טרם הגיע, למי ששאל. והיו ששאלו. אבל היו אלה זמנים מסודרים. אם שמואל חושב לפעול למען הסולטן ולהיות רב בקהילת היהודים ומנהיגם, הנה הכלה. אל מול מאליקה הוא דווקא לא התקשה להתקשות, אבל התברר שהוא עקר. פה ושם עוברים שנים, לאחיו כבר שני בנים. אומרים שלכל מלח אישה בכל  נמל, אבל דווקא לאישה, זו המבינה שבעלה עקר, מחליטה לקחת את הגנן לניסוי כלים. העניין מצליח. האהבה פורחת, המוזיקה רועמת ובפרק הבא תבינו מה ג'ינג'ית מסוגלת לעשות.

בינתיים נער בן שתים-עשרה נשלח לעבוד באניה של שמואל פלאח וזה מבטיח להגן עליו. איכשהו גם הגנן המזריע, אבל לא בגן, מגיע לספינה והשמחה רבה. שמואל חובט בגנן, גם מאליקה האישה מגיעה לספינה מחופשת למלח ובלילה שמואל הקברניט-רב-פיראט נרדם ובידיו הנער שנשלח להיות תחת חסותו.

כך עוברות מההתחלה לסוף כארבעים וקצת שנים. בכורו של שמואל אינו מזרעו והשני שלו בא כששוב לא התקשה להתקשות ובמעשה אינוס הוציא ממאליקה בן נוסף.

ומה עם הפרנסה? שמואל רב החבלה, ממש ככה בספר, הוא זה המקרב ומרחיק, מבטיח וחוזר ומבטיח, שוב חוזרים ומאמינים לו, שוב מעניקים לו ספינות והוא חוזר ונכשל. למה קראו לו שמואל ולא נחום תקום?

ומאליקה? טוב ששאלתם. בסוף היא נשארת עם יעקב בכורה, ילדה הטוב, מוכרת את הבית באמסטרדם לאחר מות שמואל ומתרחקת מהקהילה היהודית החונקת. עם שניים מצוות בעלה הנאמנים לה היא מרחיקה לג'מייקה עם מפה מסתורית.

מה השאיר שם כריסטופר קולומבוס? אוהו.

 

הנזיר היהודי/אילן שיינפלד - המלצה

 

האינקוויזיציה בספרד רצתה לאחד את כל תושביה תחת הקתוליות הנוצרית. זה היה ב-1478 ואילו אנחנו במאה ה-17 בצ'ילה, תחת ההשפעה הספרדית גם כן, מקום לא טוב למי שאינו קתולי בלשון המעטה. וכאן אנו פוגשים את פרנציסקוס מלדונדו דה סילבה, שאביו היהודי נתפס, עונה והסכים באָוּטוֹ דָה פֶה, טקס של כפרה וענישה פומבי, לחזור ולחיות כרופא קתולי בצ'ילה. בנו, דיאגוסיטו, רחק מהאב כאיש רפה שכל, שאין לו קשר עם האב.

אבל אנו נפגשים בספר בעיקר עם פרנציסקוס, הבן הצעיר דווקא. זה גדל יחד עם אביו, לומד את מקצוע הרפואה מהאב והופך למרפא מוכשר בגלוי. בסתר הוא לומד מהאב את דת משה עד שאיתרע מזלו, אחיותיו הגדולות ממנו מלשינות עליו והוא נכלא כיהודי. כאן מתחילה סאגה בת תריסר שנים בכלא.

לפני שנכלא הספיק למסור את בתו למנזר לאחר שאשתו הנוצריה צלבה אותה על צלב כשהיא בת חמש, תקעה מסמרים בידיה ורגליה ורק תושיית האב הצילה אותה.

בכלא מנסה השופט הרם דון מניוזקה, האחראי מטעם הטריבונל הספרדי, להכניס את פרנציסקוס בטקס באָוּטוֹ דָה פֶה חזרה לקתוליות. אלא שהוא נתקל באגוז קשה לפיצוח. השופט יודע שאין הוא יכול להוציא להורג אסיר סתם כך ובאותן תריסר שנים פרנציסקוס עושה ככל שביכולתו להתווכח על אמונתו, להוכיח את סכלות תפיסתם של שוביו ולקוות  שיוכל לשוב ולחיות כאדם חופשי וכרופא ויהודי. היה עליו רק לבחור בזיוף, להיראות כקתולי, להשיב אליו את אשתו ובתו, לפגוש את בנו אותו לא פגש מעודו, אבל עקרונותיו גברו.

למרבה הצער, הזמנים הם זמנים כאלה בהם אדם לא יכול לחיות אלה כקתולי, אפילו לא כחילוני נטול דת. עד כדי כך.

שיינפלד כותב נפלא. העברית משובחת והוא מסתמך על המקרה האמיתי של פרנציסקוס מלדונדו דה סילבה.

מעשה בטבעת/אילן שיינפלד - המלצה חמה

מעשה בטבעת בא להאיר פרק פחות מחמיא של החברה היהודית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, בתקופה של 60 שנה. המקום הוא ארגנטינה, המקום הרחוק ביותר אליו היו יהודים להמלט מהאנטישמיות המזרח אירופית. ליהודים היה תמיד ראש מפותח לניצול מצבים שנוצרו מרדיפות. הבעיה היא, שהניצול הזה לא עבד תמיד רק לטובות כל היהודים והסיפור שלפנינו בהחלט מציג מצב קשה.

יהודים שהיגרו לארגנטינה סברו שזה עולם חדש, בבחינת דף חדש. אפשר להתחיל מנקי, להשתלט על מקומות שכבר פותחו כערים גדולות וחשובות, בואנוס איירס, למשל. בין שאר השירותים שהציעו היהודים אלה שירותי הזנות. עבור המקומיים הציעו היהודים סקס ועבור אירופה הציעו בדיוק אותם יהודים אפשרות להציל נערות מפוגרומים.

שיינפלד בחר להציג מצב עניינים זה, שנמשך כאמור למעלה מחצי מאה, דרך סיפורה של טבעת מכושפת, המצילה פעם אחר פעם אלה שלקו במחלת הנפילה, אבל גם גרמה אסונות לא קטנים בדרך המפותלת שעברה. בגלל אופיו של הסיפור אין בספר רגע דל.

הטבעת נוצרת ע"י צורף מיומן. טבעת זהב כבדה, מעוטרת אבני חן ופסוקים מן התנ"ך. טבעת זו מתאימה עצמה לאצבע העונד/ת ומצליחה לרפא ממחלת הנפילה, בתחילה את האשה הראשונה בשרשרת המשפחתית של משפחת ברגמן ולאחר מכן לרפא הלאה וגם להרוג, משאינה נמצאת.

המעשה בטבעת מגלה את מצבן העגום של נערות הנשלחות להצלה ומוצאות עצמן נאנסות כבר באניה המובילה אותן לארגנטינה. בנחיתה בחוף המשטרה המשוחדת מעניקה טפסים בהם כתוב שהנערות נשואות לבעל בית הבושת ומיד הן מתחילות בעבודתן כזונות, ביניהן אחת המחזיקה בטבעת המאגית.

כאמור, אין רגע דל. משפ' ברגמן, שהטבעת יצאה מרשותה, מגיעה בעקבות הטבעת לארגנטינה ומשם העניינים מסתבכים ולפעמים מסתדרים, כשברקע מצבן העגום של הזונות היהודיות, עד שכל העסק מתפזר וחלקן מוצאות עצמן בישראל שנים רבות לאחר מכן. מרתק.