אישה של אור ירח/אורי שורצמן - המלצה

אורי שורצמן ידוע לקוראים בעיקר בשל סיפרו רופא לבן אלים שחורים. הספר שלפנינו הקדים אותו ומספר על שורצמן הרופא הצעיר, המגיע לבית חולים נידח ביערות הגשם כשהוא חדור אידיאלים לתקן עולם, או למצער, לרפא את החולים המגיעים למרפאה/בית חולים שלו. די מהר המציאות טופחת על פניו.

שורצמן מגלה מהר מאוד שגם בכפר נידח יש את העשיר ויש את האיש החזק, שלו כולם נענים, הקובע את החוקים. גם בלי שני אלה, שדי בהם כדי להצית מחלוקות, השפה כמובן זרה לאוזן לזר שנקלע למקום, חוקי ההתנהגות בלתי ידועים והעולם המערבי לא מוכר ולא שייך. נציגות העולם המערבי נתונה בידי הנזירים, שעבודתם המסיונרית אמנם גורמת למקומיים להאמין, אבל יש גם מכשפות וחוקים שאינם הולכים יד ביד עם הנצרות.

אבל זה לא הסיפור כלל וכלל. הסיפור הוא המתנה.

האיש העשיר בכפר, שלו לא מתנגדים, שולח מתנה לרופא הצעיר. רופאים מקבלים בדר"כ מתנות, כרטיסי אשראי לא. האיש העשיר בכפר, דאנסו, מחליט לשלוח לרופא הצעיר מתנה רב שימושית: נערה/אישה. אקויה בת 17, אבל במקום בו נערות בנות שלוש-עשרה מתעברות ויולדות, אקויה היא אישה לכל דבר. היא מגיעה לביתו של שורצמן, המסרב לקבלה. בעיניו זו מתנה משונה ולא מתקבלת על הדעת. רק בגלל שהוא זר ואף נחוץ, ראשו לא הותז ממקומו באותו רגע. בסוף הוא הבין שלמתנה של עשיר הכפר לא מסרבים והיא הופכת לאהובתו, למורת הדרך שלו, למתווכת ולאחת והיחידה המקשרת באמת בינו ובין עולם עם קוד התנהגות זר.

שנה שלמה מבלה שורצמן בבית החולים בטרם עזב. שנה מרתקת, בה למד שכוחו מוגבל, שהמושג בית חולים הוא בדיחה לא מוצלחת בעיניים מערביות, שמתנת בני אדם זה דבר מקובל ושאקויה הופכת לחלק בלתי נפרד ממנו.

סיפור מרתק.

רופא לבן אלים שחורים/אורי שורצמן - המלצה

אורי שורצמן הוא בוגר החינוך המערבי. חוץ מזה, הוא גם פסיכיאטר בהכשרתו. חשוב לציין את השניים משום שלמרות התמחותו ברפואה מערבית, עבודתו היא דווקא ביערות הגשם של אפריקה. האם יש התנגשות בין הכשרתו המערבית לבין מה שהוא רואה וחווה שם? על זה בונים ספרים טובים והספר שלפנינו טוב הן משום הנושא המדגיש את השונה והן משום המחבר. שורצמן הוא כותב רגיש ואינטליגנטי והחיבור שלפנינו מאיר עיניים.

להביא את הרפואה המערבית לאפריקה מסתבר בסופו של יום (ולאחר שנים) כהבאת עוד צורת טיפול, יחד עם מכשפות, כהני דת ומגרשי דיבוק טובים יותר או פחות. הרופא המערבי הלבן אינו נתפס כעילוי, אלא אם הטיפול שלו מצליח טוב יותר מהקוסם או כהן הדת הסמוך. גם ההצלחה אינה חד משמעית. לא תמיד ריפויו של כהן דת מצליח מהסכיזופרניה בה הוא שרוי שנים והוצאתו ממעגל הפסיכוזה נתפס כהצלחה. פתאום המטופל הוא כאחד אדם, כשרק תמול שלשום נתפס כאוטוריטה בכפרו.

שורצמן מביא לפנינו סיפורים בהם נתקל ומטופלים שעברו תחת ידיו, כמו גם מטפלים אחרים שעבדו יחד אתו. גדולתו, וגדולת הספר, שהוא מביא לפנינו את הידע שלו במלוא הצניעות הנדרשת. במקום להתנגד ולבוז למה שנראה בתחילה כמחול שדים, תרתי משמע, שורצמן בחר בעמדת התצפיתן המעורב, בחר להאמין במה שראה, להשתתף כאחד הכפריים במסעי הלוויות, בריקודים המובילים לטרנס, וניסה לחקור עניינים סתומים ופלאיים. לומר שאפריקה היא פלנטה אחרת זה לגמרי לא יהיה רחוק מהמציאות ככל שמדובר ביערות הגשם, במעמקי הג`ונגלים ובאותם אלה הגרים רחוק מכל ציביליזציה ומכל מה שמקובל עלינו כציביליזציה.

הספר מרתק לרוב. לעתים הוא סוטה מהסיפור של המטופל התורן, מהמקרה הפלאי שנגמר בצורה זו או אחרת לטובה, כשיד הטיפול המערבי קצרה מלהושיע, ונופל להרצאה קצרה וקצרה פחות על הפסיכיאטריה המערבית. ובכל זאת, עטו של שורצמן רגישה, בהירה ומפליאה להביא ניואנסים לרוב. אחרי שקוראים את הספר עוד "אמת" מצטרפת לאמתות אחרות, מה שמוציא את העוקץ מה"אמת" ונותן לנו להבין שהנה יש עוד צורה לחיות והיא אינה עוברת דרך שטיפת המוח של היציאה לפרסומות, של השדרוג הבלתי נגמר במכשירים הכל כך חביבים עלינו ובפרמצבטיקה המערבית. אולי נחשוב שהרפואה שלנו עדיפה, אבל שורצמן הראה לנו שהיא לא תמיד עוזרת ומידה גדושה של צניעות אכן ראויה.

מומלץ בחום.