האמת? לא זכרתי שככה כותב אשכול מספריו בעבר. הוא אשכרה משתמש בשליש מילים באנגלית ואני ליטרלי הייתי צריך להבין למה הנכד של כותב ככה. מה, כבר אין די מילים בעברית להביע מצבים ורגשות? אני מבין את הצורך שלו להגיע לקהלים צעירים והוא צריך לכתוב מילים באנגלית כי בעברית הם מתקשים או לא מכירים כלל את המילים. לדעתי, הם כלל לא קוראים אז מה יש לצפות שדווקא את הספרים שלו יקראו בשליש אנגלית?
אולי אני קצת קטנוני, אבל אני אוהב את עצמי מאוד ומוותר לי.
שלושה סיפורים קצרים בספר, הראשון "אול אין".
קרן עידן היא זמרת ששרה את הקאבר לאול אין ומנסה דרך הופעה בכוכב הבא להבחר לשיר את השיר שיופיע באירוויזיון. היא עפה די מהר, אבל השירה שלה זכורה. היא ישראלית הגרה בלונדון בגלל עבודתו של בן זוגה. היא מוזמנת לישראל לשיר בעד סכום נאה את הקאבר שלה. היא באה, שרה ופתאום מלחמה ובן גוריון נסגר. יש יאכטה השטה לקפריסין ונותר עבורה מקום. בהתחלה הכל טוב ואז טביעה.
ההמשך לא במיוחד דרמטי והסיפור סתמי.
הסיפור השני הוא ה"ארגז הכחול".
הסיפור הזה הוא בעצם הלילה הארוך ביותר (שם הספר) כשתומר לא מצליח להיכנס לביתו משום שבתו באפטר והיא סגרה את המנעול העליון בדלת הכניסה ואין כניסה. כמה שתומר דופק, היא לא מתעוררת. אז הוא נוסע לתחנת דלק פתוחה בלילה לשתות ולאכול משהו. שם הוא פוגש את ענבל עם הארגז הכחול. הוא סקרן ובשיחה המתפתחת הוא לומד מהו ארגז זה והיא פותחת אותו לראשונה. זהו ארגז החפצים שנותרו לאחר נפילת חלל צה"ל. מכאן מתפתח לו לילה בו שניהם מטיילים יחד, מגיעים אפילו לפנות בוקר למפלים מצפון למטולה ומחפשים את הנייד של אחיה של ענבל, האח הצעיר שנפל במילואים.
השלישי הוא "באש ובמים".
צביקה ומיקה מטיילים בחו"ל והנה מלחמה וקשה לחזור ולא בגלל הסגר בנתב"ג. לצביקה קשה לחזור משום שהוא הלום קרב והוא יודע שעם חזרתו הוא ייקרא מיד להמשיך להיות חובש ביחידה שלו וביחידה שלו תמיד מתייצבים. אבל קשה לו, אז משפחתו חוזרת והוא נותר בקפריסין, כך אשתו חושבת, אבל הוא בהידרה והוא מנצל את ההזדמנות לקפוץ לבקר את לאונרד כהן בביתו וגם לראות את מריאן.
די, עד כאן. יש עוד. ומה דעתי? האמת היא, מה דעתי על אשכול (שם משפחה). ובכן, בספר הזה הוא הוכיח סופית, כאילו לא ידעתי, שהוא לא מיושבי השורה הראשונה, מאיר שלו ראשון באמצע, לימינו עמוס עוז, לשמאלו דויד גרוסמן ומכתפו הימנית של שלו מציץ חיים באר ומכתפו השמאלית יצחק בן נר.
מה הוא כן? מאוד ישראלי, מאוד מכאן, מאוד מהחוויה היוצרת את ישראל הטובה, הנאורה, הרוצה טוב, הביחד, בייסיקלי וליטרלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה