זה ספר ראשון שאני קורא משל יעל דיין, בתו של הרמטכ"ל ושר הביטחון משה דיין, ואחותו הגדולה של אסי דיין. אפשר להמשיך עוד ועוד עם המשפחה הזו, עם היותה גם פוליטיקאית וגם... סופרת.
הספר הזה נכתב באנגלית ותורגם ממנה, לא ברור למה. העברית מיושנת, אבל יפה כל כך. ניתן גם לראות השפעה של פטריק מודיאנו על דיין.
משנכנסו הגרמנים לפולין, ממש בתחילת המלחמה, משפחתו של דניאל קאלינסקי נלקחה עם עוד משפחות יהודים. דניאל היה הקטן בן השש. הגרמני האחראי נתן ברירה בידי האב לקחת עמו בן אחד בלבד ומחולשת הדעת הוא בחר בחירה מחרידה באחד מהם, זה הצמוד לו, הבוגר יותר, שיילך עמו. הוא הבין שבכך הוא גוזר את דינו של הצעיר. דניאל הצעיר ניצל דווקא, שמואל והאם לא, ועל כך לומדים מהר בהתחלה. עם סיום המלחמה מגיע אחד יורם מהסוכנות, אך מבוגר מדניאל בשש שנים, חוקר אותו בקורות משפחתו ולא לומד הרבה מכך. הוא מציע לקחת אותו לישראל ומביא אותו לקיבוץ שלו, גלעד. קשר ידידות בל ייפרד נקשר בין דניאל ליורם ובהתבגרו, התגייס לצנחנים כיורם.
מנהג היה בבוקר ברדיו, ברשת ב' כמדומני, להקריא שמות ניצולים מזוועות הנאצים, כאלה המחפשים קרובי משפחה. יום אחד שומעת ידידה של דניאל על חיפוש קרובים של האב חיים קאלינסקי. האב אותר, שוב היה נשוי, בסוף הוא מגיע לישראל, ודניאל מקבלו כשברור שאין ביניהם קשר של ממש, בטח לא שפה משותפת, זה בעברית וזה בפולנית.
לדניאל חברות קרובה מאוד עם יורם, אך לא עם אף אישה אחרת קבועה. הוא גדל להיות גבר נאה והציפיות רבות.
וככל שפעם אחת נטשו אותו באכזריות בחייו והנה נטישה שניה, כואבת לא פחות. עתה מסתובב דניאל בעולם ללא מטרה מוגדרת. מילא שהקשר עם אביו בהתחילה לא מתאפשר בגלל שפה, גם עם מכריו לא צולחים קשריו אף בעברית.
נראה שאת הספר הקודר והאפל הזה היה בקלות יכול לביים אסי דיין ולשחק בו את דניאל לא אחר מאשר בנו, ליאור דיין.
נוגע ללב וצורב עיניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה