התרגלתי.
אז התאכזבתי.
לא עמק, לא הר, לא שנו א פרי.
שלו רקח סיפור מוזר, שאת תחילתו אספר לכם, אותיר המון
לדמיון, גם אז אני לא חושב שתסתקרנו. שלו מבחינתי הוא ראשון הכותבים בסופרי המקור
שלנו, ספריו נעו תמיד בין מצויינים למופת. הפעם המטוס לא חטף מכה קלה בכנף, הכנף פשוט
נפלה.
איתמר ובועז דיסקין הם אחים.
איתמר הוא הבכור, היפה ביניהם, יופי בולט ויוצא דופן. בועז, באות ב', המהנדס,
המחושב, בא לעולם שנתיים וחצי אחריו. איתמר מתגורר בארה"ב, מגיע כל שנה לישראל, נפגש ארוכות
עם אחיו, משלים פערים ועובר בדיקת עיניים אצל אותה רופאה כבר שישים שנה. עתה איתמר
כבן 65 ואחיו בהתאמה. סיפור שקרה לו לפני 20 שנה בפיו אותו הוא מספר לאחיו על בקבוק
עראק בוכה וצלחות מזטים במרפסת המלון.
לפני עשרים שנה יושב לו איתמר בבר (לאודישנים לסרט זומנו עמוס עוז ואסי דיין, אלא ששניהם, אפעס, לא ממש היו זמינים, ששי קשת דווקא כן ולכן הוחתם) ולפתע פונה אליו בדברים מנהלת הבר (ריקי גל, בסרט) ושואלת אם היא יכולה לזמן חברה שלה שתפגוש פנים יפות כמוהו. איתמר עונה שכן. זו אכן מגיעה (איילת זורר, בסרט) ושניהם פונים לצאת ולנסוע, כל אחד במכוניתו, לביתה. בועז האח (דביר בנדק, בסרט) פוער עיניים לשמע הסיפור המוזר של אחיו.
אי שם בשדות, לא משנה היכן, ניצב לו בית ושניהם נכנסים. היא מציעה שיתקלחו, הרי מובטח ערב שכולו סקס וארוחת בוקר. היא, שרון, מציעה לו להוריד משקפיים ופה מתחילה הדרמה הגדולה. איתמר קצר רואי כבד, הורדת משקפיים עבורו משולה לבדידות, תחושת בחילה וחוסר אונים. ממרחק סנטימטרים אינו רואה דבר. היא מניחה את משקפיו אי-שם וכל בקשה שלו להשבתם נענית בשלילה. הוא סבור שהזיון שהתרחש אינו שווה את התחושה ללא משקפיים. בועז סבר שמלכתחילה היה פה עניין לחשד, מה פתאום ללכת אחרי אישה לזיון אי-שם בשדות. נכון שיש אישה נוספת, יש הורים, אבל הכל סתמי.
תאמרו הרי, לא תמיד צריך עמק ולא הר, גם זיון זה טוב, אבל אצל שלו לא מדובר לפתע ברומן אירוטי. עברית צחה יש, הסיפור, למרבה הצער, קלוש ביותר. הניסיון ליצור פתיחות בין אחים-גברים, לסיפורים מחדר המיטות, שלא דרך התפארות, הוא ניסיון עקר.
זהו אחד הספרים הקצרים שלו, כ-260 עמודים. כבר לפני שנתיים (עכשיו תחילת 2022) נאמר שעומד לצאת ספר חדש שלו. ההמתנה לא השתלמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה