הארי פוטר, הסדרה, לא הספר, כבר מזמן הפך לאזור תעשייה. כריכה קשה, רכה, עיצוב חדש, שלל שפות, סרטים, צעצועים, פאזלים מרהיבים בתלת-מימד ובתלת-מחיר. הבנתם את הרעיון. מסדרה שמורכבת משבעה ספרים יש פתאום שמיני וזה אפילו לא עצרת... המחברת, ג'יי. קיי. רולינג כבר הפכה לסלב והחלה לכתוב ספרי בלשים כעיסוק צדדי והשלמת הכנסה בדרך להפיכתה ל... מאיון עליון.
מכל התשבחות האלה, איך לא לשבח ספר?
הארי פוטר הועבר לקרוביו משמתו הוריו. תאונה? התנקשות? הארי היה תינוק וגדל אצל דודתו, שם, בחדר שגודלו כגודל מיטה שהוכנסה אל מתחת למדרגות הבית הוא גדל. בן דודתו דאדלי, המפונק והעגלגל, התעלל בו פיזית ונפשית. בגיל אחת-עשרה זכה הארי להתקבל להוגוורטס, בית הספר החשוב לקוסמים. קרוביו ניסו כמובן להסתיר קבלתו זו, לא ברור למה. הם הרי יכלו להפטר ממנו בקלות. הם הצליחו וזה עלה להם בביזיון. האגריד טוב הלב ליווה את הארי לבית הספר ושם, חיש קל, הוא התקבל בהערכה כבנם של הפוטרים הידועים, הוריו. הוא גם רכש חברים מהר, את רון והרמיוני. ובבית ספר כמו בבית ספר, המון שיעורים, קנאה, מורים צרי מוחין והרפתקאות.
ומה לומדים שם? כימיה (של חומרי קסמים, לחשים וכשפים), היסטוריה (של קוסמים, מכשפים) וגיאוגרפיה (של חדרים שהגישה אליהם חסומה וסודית).
הספר יצא בשנת 2000, הקדים ברכות את מהפיכת הסמארטפונים והביא לעולם סיפור שכולו חיוורון, סתמיות, תיאורים שהם בעצם נחלתם של סרטים ושם הם בטח ירשימו טוב יותר את הלקוחות הפוטנציאליים – ילדים רכים, כפיפים וגמישים בני 10-12, רכים להשפעה, מנותקים חברתית ומרבים קריאה כילדים נטולי עיסוקים אחרים.
רולינג מנסה לבנות עולם וכוח הדמיון שלה מוגבל לסוכריות בשלל צבעים, כשאלה בצבע ומראה של טופיפי באות בטעם שעוות אוזניים. אכן, דוחה כמו שזה נשמע וגם לא מצחיק במיוחד.
רולינג מנסה לפרוט על נימים מוכחות: חברות, נאמנות, עבודה קשה ויושר, העזה ואומץ, חשיבה מחוץ לקופסה ועוד ענייני ילדים רכים, גמישים וחסרי חברים.
הדמיון המוגבל של רולינג מצליח פעם אחת, ולמשך הרף עין, להמציא המצאה רבת חן: משחק שחמט בו הכלים חיים ומעניקים למשחק בהם עצות להיכן להזיזם. גאוני וקצר עד כאב. גם חד-פעמי ומוכיח שכל שאר בית הספר והמצאותיו הם ברמה כל כך נמוכה, שילד בכיתה א' יקשה להתפעל משרביט קסמים המתיז ניצוצות בצבע רמזור. גם יתקשה להשאר ער.
ספרותית, הספר ברמת תחכום נמוכה עד כאב. מילא היה בזה לקרב את הילדים לקרוא עוד. אני בספק.
חישבו על בעל טסלה, הקם בוקר אחד לאחר ליל גשמים סוער, ומגלה שמכוניתו נמצאת בלב מגרש חניה והכל שלולית אחת ענקית ובלתי נגישה. אותו בעל טסלה נכנס לאפליקציית הרכב שלו ורכבו יוצא אליו עצמאית מהשלולית ומתייצב לשירותו במקום יבש. על זה לא חשבה רולינג. מאסק כן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה