מר ורטיגו הוא ספר ה-WOW המוחלט של אוסטר. מרקחת כזו הוא רקח לנו, ללקק את האצבעות. מאסטר יהודי, בן ארבעים וארבע כשאנו פוגשים אותו, שמוצא הוריו מהונגריה, "קוטף" את וולט ממדרכות סנט לואיס. וולט בן תשע, פרחח אנאלפאבית, שחיי הלילה הם חיי היום שלו ומאסטר יהודי סבור שיש לו את המתת ומציע לו להצטרף אליו. ארבעים וארבע ותשע, גבר וילד, לא נשמע שממש הולכים יחדיו, גם לא ב-1927 ובכלל. אבל הם הלכו. וולט ילד קשוח ומאסטר יהודי אמן המילים הצליח בכל זאת לשכנע אותו, בעיקר כשהזכיר את דודו סְלים ודודתו פג וציין שהם רק רואים בוולט מטרד ופה נוסף להכיל. גם מכות מצד הדודים לא חסרו בתמונה.
וולט מצטרף למאסטר יהודי ובביתו הוא מוצא גם את אמא סו האינדיאנית ואיסופוס השחור בן החמש עשרה, הכפוף מעט. מאסטר יהודי בהחלט יודע את מי לקטוף ממדרכות אמריקה.
ומה מבטיח מאסטר יהודי לוולט? שיילמד אותו לעוף. וולט ילד קשוח, ראה דבר או שניים בחיים, אבל להפוך לציפור לא חשב. ואכן, אחרי שטיגן אותו קשור למוט בשמש, מנע שינה, עינה אותו בשלושים ושלושה שלבים, שאמא סו הרחומה סברה שזה מוגזם, וולט נשכב על הארץ כדי פשוט לבכות מרה על בחירתו. משסיים לחוש אומלל ומסכן על בחירתו הנוראה, חש שהוא פשוט מרחף. אמנם רק כמה סנטימטרים מהרצפה, אבל מי סופר. אז התחילו האימונים האמיתיים באגם הסמוך, רק כדי לחזור במרוצה ולגלות שהקו קלוקס קלאן חגגו באותו זמן בבית ואיסופוס ואמא סו שוב לא יזכו לראות אור יום. גם בקריאה שניה ההלם היה נוראי. החצר האחורית של אמריקה הנוצצת אינה חצר נעימה ולא משחקים בה ללא השגחת הורים והמשטרה. האימונים פסקו, אבל מאסטר יהודי הצליח לקושש עצמו מהצער, לחזור לאימונים. וולט מצדו העניק לאמריקה מופע ריחוף שהסעיר את האומה מחוף לחוף. אבל לא לעולם חוסן. העניין הקטן הזה של גיל ההתבגרות ובזה תם העניין, תמה היכולת האנושית לעוף כמו ציפור, אבל לא תם העניין עם סלים הדוד, שעוד נזכה לראותו פעמיים אחרי שכבר הצליח פעם אחת לחטוף את וולט.
החלום של וולט לכבוש את הוליווד אחרי שכבר כבר את במות הוודוויל נתקע. החיפוש אחר סלים לקח כמה שנים, אבל השתלם ותם עניין סלים. וולט מוצא עצמו בחברת עבריינים, ממשיך דרכו עם דרכם, מקים לעצמו מועדון לילה נוצץ בשם מר ורטיגו ובסוף, אחרי עוד מהפכים כהנה וכהנה, מוצא עצמו שוב עם מרת ויד'רספון, ידידתו של מאסטר יהודי, שליוותה אותם כל עוד וולט היה צעיר. היא שבה ופגשה את וולט כשדרכו היתה דרך הפשע והוא בחליפה ועניבה ומגולח למשעי, אבל הוא דחה בנימוס הצעה שהיה כדאי אולי שיבחר בה ולא בחר.
את כל זאת אנו למדים דרך 13 מחברות אותן כתב וולט הזקן בביתה של מרת ויד'רספון, שפורסמו לאחר מותו. עוד כהנה וכהנה עברו עליו עליות ונפילות בספר בלתי נשכח, סיפור על רוח האדם ועל אמריקה, זו הנוצצת וזו המאיימת.
אוסטר יודע לספר סיפור, סיפור מסעיר שמסופר כמעט כלאחר יד על גדולת האדם ויותר על נפילותיו.
התרגום זורם היטב בדרך כלל והוא מעשה ידיהם של אלי הירש ודן דאור. במקור, אוסטר כותב במשלב גבוה. בתרגום כדאי להמנע ממילים כמו קלווסה, זמבורה ובמבה. פשוט לא לעניין וזה גם לא מצחיק. וכן, מהטמטום שנקרא אמונות תפלות בהחלט כדאי להמנע. זה קו פרשת המים הבא להראות מי מתרגם אמיתי ומי מתחזה.
מורי זה ספר ששואף פסגות גבוהים. אחד הטובים של אוסטר. סיפור מיוחד ומאוד אמריקאי וכתבת יפה לספר וסופר אהוב.
השבמחק