"נסיך הערפל" נכתב כשסאפון היה בן פחות מ-30
והגדיר עצמו כסופר לילדים ולנוער. בארץ פורסם הספר כשעל העטיפה מודגש שזהו אותו סופר
שכתב את "צלה של הרוח".
האם נסיך הערפל מעניק לילדים מעט ואפילו יותר ממעט ממה שצלה
של הרוח העניק לקוראים הבוגרים יותר? אפשר לסכם בקצרה: אפס. עשרות שנים לא קראתי
ספר המיועד במפורש לנוער וסאפון עצמו אמר בהקדמה לספר שהוא לא ממש מכיר בהגדרה של
ספרות ילדים ונוער. מבחינתו, ספר הוא ספר הוא ספר. הוא טועה. מה שהוגש לנו הוא מנה
קרה ולא טעימה של חומרים גרועים מלכתחילה. אפילו ג'אנק פוד טעים יותר, חם יותר
והטוגנים פריכים יותר. רציתי לאהוב את הספר כפי שאהבתי מאוד את צלה של הרוח. אין
סיכוי.
נסיך הערפל עוסק בעצם בנושא די ותיק בספרות, הלא הוא מכירת
הנשמה לשטן. רווח מיידי גדול לטובת הפסד (עוד יותר) גדול בעתיד. מובן שזה שמוכר
כרגע את נשמתו לא חושב על המחיר העתידי העצום. נסיך הערפל הוא ד"ר קין, זה
המוכן להגשים חלום של מי שנקרה על דרכו במחיר מסוים. המחיר מרתיע, אבל הגשמת החלום
מפתה יותר ודוחק יותר. רק אחד, ויקטור קריי, מבין את העסקה הגרועה, לא מוכן
להשתעבד ועוקב אחר הד"ר שנים כדי להגן על
ילד שאימץ והפך לנכדו.
לעומתו, מקס, המגיע זה מקרוב לכפר עם משפחתו, והוא רק בן
13, שם לב לדברים מוזרים המתרחשים בקרבת ביתו. חברות עם נער בשם רולנד, הלא הוא
הנכד, פותחת לפניו עולם של תעלומה בדמות אניה השקועה לא רחוק מהכפר, בה לכאורה היה
אמור לטבוע ד"ר קין שנים רבות קודם לכן. זה כנראה לא קרה.
הספר תפור תפרים גסים, המתח בו סתמי וחסר תחכום וכקורא
מבוגר לא הייתי ממליץ עליו לאיש. למרבה החרפה, הוא אכן נקרא ע"י נערה שהספר
ניתן לה רק בגלל שהשם צלה של הרוח היה על העטיפה. כדי לא לבייש את זכר הספר המופלא
ההוא, אמליץ להתרחק ממנו כרחוק מזרח ממערב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה