אוסף הסיפורים הנקרא דבלינאים והעוסק כמובן בתושבי דבלין,
עיר הולדתו של ג'יימס ג'ויס, מהווה את תוכן הספר הזה. קובצו כאן 15 סיפורים ולאחר
קריאת שליש מהם העניין הובן. אלה נכתבו בתחילת המאה ה-20.
הסיפורים האלה עוסקים באנשים קטנים, להם עניינים שאולי אינם
קטנים בעיניהם, אבל במבט מבחוץ, לא מדובר במשהו שספר יכול להתייחד בו. נכן שנער
רוצה ללכת ליריד לקנות משהו לנערה שאינה נערתו והוא מאחר וכבר סגור, ונכון שנערה
רוצה ללכת שבי אחר בחיר לבה ולהצטרף לביתו בבואנוס איירס כאשתו, רק שהיא פוחדת
להתרחק ולהותיר את אביה לבד.
אני מסכים שלעיתים התוכן אינו חייב להיות קיצוני, רב מהפכים
ומכיל תעלומות. לעיתים די בכתיבה החודרת ללב ועושה משהו לקורא. המשהו הזה נעדר
מכאן. הכתיבה סתמית, נעדרת חן וברק. אין פאנץ' ליין בכל סיפור וסיפור והתחושה היא
של תרגילי כתיבה מאת סופר מתחיל.
אז נכון שספר כזה יעמוד בצלו של יוליסס, המבצע תפקיד חד
פעמי ונכבד של מעצור לדלת המבקשת להטרק בקול טריקה אדירה ברוח הפרצים. לא עניין של
מה בכך. ונניח שמישהו היה מתייחס אל דבליאים כאל ג'ויס לייט, משהו לטעום ממני ללא חשש.
גם אז האכזבה היתה רבה. אז נכון, האות מ' (מופת) מופיעה בצד הספר וזה אות אזהרה
משום שפעמים רבות מ' זה סתם קיצור של מיותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה