מה זה היה בדיוק הספר הזה?
משפחת דה באראליול, בשלהי המאה ה-19, מונה כמה וכמה חברים
מכובדים, מהם רוזנים ומהם פשוטי עם יחסית בצרפת. רובם ככולם מאמינים בדרגה זו או
אחרת בכנסיה, פרט לאחד מהם, אנתים, שלאחר התגלות מסויימת הוא הופך למאמין אדוק,
לאחר שזמן רב היה שייך לבונים החופשיים החילוניים. מיד לאחר הפיכתו למאמין הוא
מאבד את כל רכושו וממעמדו הרם הוא הופך לפושט רגל. הכנסיה מבטיחה לעזור, אבל מתברר
שיש קנוניה.
בחסות הקנוניה, אנשים שונים, עבריינים בנשמתם, פונים לאנשים
עשירים, חלקים ממשפחת באראליול, ומבקשים תרומה לחילוץ האפיפיור שלטענתם נחטף והוא
מצוי במרתפי הוטיקן. מי שמכהן כאפיפיור אינו זה האמיתי, אלא תחליף שהוא בובה בידי
החוטפים. המאמינים האדוקים כמובן משלמים ומשפחת באראליול היא אך דוגמה לפארסה הזו.
אבל הסיפור אינו על האפיפיור, אלא על בני משפחת באראליול הצבעוניים.
ועכשיו לפרדוקס: הספר אינו משעמם, אך אין בו שום עניין
לאיש. הסיפור מטורלל, לא נוטה לשום כיוון, מאליל פושעים, לועג לכנסייה וכל
העיסה... נו, עיסה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה