כמה דברים כדי לנקות את השולחן:
תפוס ת'יהודי! היה ציני, סרקסטי, מבדר והיכה כראוי וכנדרש
את השמאל בישראל, השמאל הנלעג, המלא רחמים עצמיים ושנאה לוהטת ובלתי מוסברת
למדינה.
אני ישן בחדרו של היטלר היה ניסיון לחזור על ההצלחה, אבל
הכישלון היה נורא. זה היה ספר סתמי, קלוש ומיותר.
שקרים שכולם מספרים הוא ספר מצטבר. תיכף ההסבר המתברר.
שקרים שכולם מספרים מתברר דווקא כאמתות שלא מספרים. הפעם
יוצא העט הנודד טוביה טננבום דווקא לשוטט במגרש הביתי יונייטד סטייטס אוף לייז.
בתחילה חשבתי שמדובר במקרה חוזר של גרמניה וחדרו של היטלר, אבל הקריאה המצטברת
הוכיחה שמדובר בעניין מדכא: האומה החזקה בתבל היא אומה פתטית, מלאת שקרים, אמתות
מושתקות ושנאה עיוורת לישראל, כמו גם חיבה בלתי מוסברת לטיפול בשינויי האקלים
ואהבה לפלסטין.
השיטה החוזרת על עצמה היא יציאה למסע ברחבי אמריקה, מסע
המצריך רכב, לא עניין של מה בכך אצל אדם המחזיק רישיון, אבל אינו נוהג. בסוף נהג
גם נהג ואף פיתח חיבה עמוקה לכלי הרכב אותם שכר.
עשרות ערים גדולות נפקדו. מהחשובות עד לזוהרות ומפורסמות,
מפרברי העוני של כל עיר עד למסעדות היוקרה שלהן. לכל התושבים מכנה משותף אחד, סודי
וחתום: אסור לספר למי הצבעת בבחירות ובטח לא למי תצביע. האמריקאי הממוצע לא מוכן
לומר מילה על נטייתו הפוליטית ומחביבות בסיסית הופכת התנהגותו לרושפת ברגע שהוא
נשאל לגבי נטייה זו. אם הוא ממין הלהט"ב אין לו בכלל בעיה לומר.
טננבום סבור היה שהנטיה הבסיסית של האמריקאי באשר הוא היא
חיבה לישראל. ברוב המקרים הוא נתקל בטרנד הבא: דאגה עמוקה לשינויי האקלים וחיבה
עמוקה לפלסטין. ממש כך. מילא החיבה והדאגה, אבל אותו אמריקאי ממוצא גם מגלה בורות
עמוקה בכמעט כל דבר, כולל הפרופסור הממוצע. פשוט לא להאמין במי אנו בפרט והעולם
בכללו שם מבטחו.
טננבום יודע לקרוא מגמות: האוכל בצפון עלוב ומשתפר בדרום עד
שהופך לאלוהי דווקא במכסיקו (לא הסיטי, המדינה). העשירים גרים בכמעט גטאות, מאובטחים
ואינם מראים עצמם בציבור. השחור הממוצע חי בזבל במיוחד בזמנו של אובמה. הרדיפה אחר
המעשן הפכה לאובססיה. מלבב.
טננבום אוהב ורוצה להצחיק ולשעשע. הוא יודע לעשות זאת, הוא
פיקח והיה נחשב ממזר עילי בחברה הפולנית. אלא שקריאה בספר, למרות העקיצות, הופכת
למטרידה ככל שמדרימים בעמודים. ידענו שהאמריקאי הממוצע לא מי יודע מה אינטליגנטי,
לא מאלתר, לא מתמרפק. אבל התמונה המתגלה עוכרת שלווה משש: זה מתחיל בקריאה של
אוניברסיטאות ידועות להחרים אותנו ונגמר בחיבה לפלסטין בלי הבנה וסיבה. זה ממדינה
שאנו כל כך אהבנו לקבל מהם קולה וג'ינס.
וסתם כדי לסבר את האוזן: ארה"ב פלשה להוואי וסיפחה
אותה ב-1959. אובמה, בלי ועם קשר, בא מהוואי. השנים בהם הוא בשלטון הן השנים
הגרועות ביותר לכל מי שאינו לבן. האמריקאי הלבן משקיט מצפונו בנוגע לאינדיאנים
ונותן להם קזינו בשמורות שלהם. הם בתמורה נותנים חזרה שיעור גבוה יחסית באוכלוסיה
של אסירים.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהם. הם הרי האומה העשירה בתבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה