אני וספרי מתח לא חברים. כל כך לא חברים שכשמבארים לי את
הסוף, שלא הבנתי, עדיין אני לא מבין. זה בגלל טיב הכתיבה של רוב הספרים הללו
והיגיון העלילה המתפתלת.
לפני שאספר לכם על מה הספר, כמה הערות:
-
לפי כמות התודות והמפורסמים שסייעו, אפשר לחשוב שמינימום
"נוטות החסד" הוכה מנה אחת אפיים.
- *
בתור נציגנו בפריז, דב אלפון ממש מרתיח אותי בתעתיק השמות
מצרפתית לעברית. הצרפתים הרי קנאים לשפתם ואני קנאי עבורם. רוב השמות לא תועתקו
נכון, למשל גראנד הוטל, שזה כמובן גראן אוטל. למרבה המבוכה, במקום בו כולם טועים,
מילה מסויימת אחת, הוא דווקא לא. אפילו עקביות אין.
- *
העלילה מבטיחה לגלות את נבכי 8 מאתיים. תאמינו לי, עד היום
חייתי יפה מאוד, פלוס מינוס, בלי לדעת דבר על 8 מאתיים. אני ממשיך לא להתעניין.
- *
כרגיל, לא הייתי קורא את הספר לו לא נכתב על פריז. עכשיו
אני יכול לקטול בשקט בידיעה ששוב נפלתי בפח. הנה אני נוקם. לפריז לא היתה כאן שום
חשיבות משום שבאותה מידה זו היתה יכולה להיות ברלין או מנהטן, שאלו את לני.
אוקיי, על מה אני מלהג?
יניב מידן מגיע עם חבריו לפריז לתערוכת סביט. כבר בשדה
התעופה שארל דה גול, רואסי, בשבילכם, הוא מתבדח וצועד הישר אל מול בלונדינית, כמה
צפוי, בלבוש אדום, צפוי גם הוא. היא סבורה שזה מי שהיא מחכה לו, לוקחת אותו וכעבור
זמן קצר הוא מת. אבל מי שהיה אמור להיות הקורבן האמיתי הוא בכלל מישהו אחר, אחד
שלא אוהב את שמו הפרטי וגם את שם משפחתו קיצר והפך לכינוי שלו, שנשמע יותר ישראלי
מאשר רוסיה מוצאתו.
בתמונה נמצאת גם אוריאנה טלמור, כבת עשרים, כמובן יפה
ומוכשרת מ-8200, 8 מאתיים בשבילכם. היא כמובן מלהטטת בשום כלום תחת פקודותיו של זאב
עבאדי, לא מהכעכים, מפקד היחידה. היא פה והוא שם. הצרפתים כמובן מגלגלים עיניים
לשמים: "איך זה שישראלי חצוף מתגלגל להם בין הרגליים, אינו בעל שום תפקיד
רשמי שם ויודע הכל".
החורים בעלילה ענקיים. יש סינים בעלי שמות אקזוטיים וזה לא
כולל שיאומי ומייזו, יש פוליטיקאים ישראלים עם קריצה ענקית למכהנים כאן ועכשיו, יש
"סמים" ויש "נברן", מכשיר פלא הרואה כל.
את אלפון קראתי בעבר בהארץ, לא מעניין, אני קורא
כ"נציגנו בפריז", והוא שוב לא מעניין. אז למה אני קורא אותו עכשיו? כי
יש/יהיה/היה הייפ בשל היותו מיוחס תקשורתי וברור שכל העולם ואשתו יקראו ויתמוגגו
מהשום כלום הזה.
אני יודע שספרי מתח מכילים חורים כמו גבינה שוויצרית
ומגבינה שוויצרית לא נמנעים בגלל החורים. מספרים צריך להמנע, והנה אני כאן, כשירות
ללקוחותיי, מזהיר מפני הספר האינפנטילי הזה, המתיימר לעבור על כל שורה ושורה בספר
המגדיר בדיוק כיצד כותבים ספרי מתח. יצא ספר מיותר, שאפילו לא הבטיח גדולות ונצורות
ובטח לא קיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה