התרגום שבידי הוא משל פסח גינזבורג, שהצליח להעניק נופך
תנ"כי לתרגום, או במלים אחרות, תחושה של גריסת חצץ בשיניים. הספר יצא ב-1985
והתחושה היא 1935. יש כבר תרגום חדש יותר לספר המקסים הזה וכדאי כנראה לקרוא אותו.
האדמה הטובה הוא סאגה משפחתית, בסין של אמצע המאה ה-19. איכר
עני בשם וואן לון, העמל על עיבוד אדמתו וחי חיים שאין בהם תוחלת רבה, החליט יום
אחד שהוא צריך אשה. אלא שלוואן לון אין הרבה מה להציע. הוא חי עם אביו הזקן, אדמה
קטנה לו וזהו. כל מה שהחיים מציעים לו זו שפחה מהבית העשיר הגדול. הוא ניגש לשם
בדחילו ורחימו ובסוף הוא משיג את או-לאן. או לאן היא אשה חרוצה, כנועה וכשרונית,
המטה כתף ומסייעת לו בעיבוד אדמתו ודי מהר גם להולדת שני בניו ובתו. העזרה שלה
מתחילה את ראשית תקומתו של וואן לון, עד שהבצורת מכה בהם. למרות שנראה היה שאדמה
נוספת הצטרפה למעט אדמותיו ומדושנת היא, מהבצורת הוא כבר לא יראה דבר בשום חלקה
מחלקותיו. בצר לו הוא לוקח את משפחתו ונוסע דרומה מאה מילין ברכבת, להתחיל חיים של
חיזור על הפתחים ועבודות מזדמנות.
מהמעט שהצליח לחסוך וואן לון חש שזה לא מקומו ועד מהרה הוא
שב לאדמותיו בצפון, כשאשתו הנאמנה מצליחה לשים יד על אוצר קטן. זוהי תחילתו של
השפע, חזרה לבית, רכישת אדמות נוספות, התעשרות והסתמכות שוב ושוב על הקשר של האדם
לאדמתו, התפרנסות ממנה ומהשפע שהיא יכולה להעניק.
לשני בניו הגדולים וואן לון מעניק את חסד ההשכלה. הם עולים
ופורחים, חצרו גדלה כמקובל אז, נשות בניו מצטרפות וכך גם פילגש. נשמע טוב מכדי להיות
כך לאורך זמן והבעיות אכן מתחילות.
בק יודעת בהחלט לספר סיפור. אין שורה מיותרת וסאגה של שלושה
דורות נפרשת מול עינינו באופן בהיר, לעיתים נוגע ללב, בלי גלישה לסנטימנטליות
מיותרת. היא גם יודעת לפרוש לפנינו זמנים של שינויים כבירים ממעבר מהכפר לעיר,
מבערות להשכלה, מעוני לעושר ומה כל אלה עושים לבני אדם בעידן בו המרחקים קוצרו
ע"י ההמצאה החדשה ושמה רכבת, אבל לא מעבר לכך, בטח לא עיתונים, טלגרף, רדיו
ודומיהם. מה שכן, מי שלא חיפש קיצורים תמיד יכול היה להסתמך על האדמה הטובה, גם אם
הוא כבר לא עיבד אותה בעצמו, אף לא בניו.
ההמשך המרתק נמצא בספר בנים, שם אנו פוגשים שוב עידן של
שינויים.
ספר מקסים ושובה לב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה