הספר הזה הוא השני בקובצי הסיפורים של אדגר אלן פו, ממנו טרם קראתי כלל. במקרה קניתי את השני ושמחתי שיש בו סיפור ארוך ומבחר מהקצרים. הבור והמטוטלת הידוע דווקא נמצא בחלק הראשון, לצערי. נדמה כי כל הקצרים הטובים הוכנסו לראשון.
אם כן, הראשון הוא סיפורו של אתור גורדון פים. פים הוא צעיר כבן 17, הגר בננטאקט, אי השייך למסצ'וסטס, ארה"ב. אביו של פים הוא בעל חנות לציוד דיג. באי גר גם חברו של פים, אוגאסטוס, המבוגר ממנו בשנתיים, אבל הם חברים ותיקים.
רעיון מתגבש אצלם לצאת לשיט על ספינה לציד לווייתנים כשאוגאסטוס עולה עליה רשמית ומחביא בה את חברו ארתור. בתחילה זה עובד היטב, מריבוע שנחתך בעץ המכוסה שטיח בחדרו של אוגאסטוס יש ירידה לתחתית הספינה ושם ישהה פים עד שהספינה תהיה בלב ים ויהיה מאוחר לחזור. פים לבדו למטה בחושך עם נרות, מים ומזון. נדמה לו שעברו יותר משלושה ימים, המזון אוזל וגם המים תודות לכלבו שהובא איכשהו להיות לצדו. כאן מתחיל מסע מוזר כשפים לא מבין מה קרה וחברו מנסה לומר לו שהיה מרד בספינה והוא בצד החלש. בסוף הם מתחברים שנית ופים עולה רק כדי לצאת למסע של סערות, רעב, הצלה ושוב הסתבכות.
סיפור של כ-170 עמודים צפופים מותיר רושם עלוב מאת סופר מפורסם. אמתין לראות האם יש הבטחה ממומשת בסיפורים הקצרים בשארית הספר.
עברתי לסיפורים הקצרים יותר, בהם הבטחה למומחיות של פו ליצור משהו עוצמתי יותר ביריעה קצרה יותר. האם ההבטחה התממשה? לא ולא.
אף לא סיפור אחד, לפחות קובץ הזה, לא היה ראוי לציון בכלל. לכן, הספר כולו היה אכזבה אחד גדולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה