שלוש קומות יש לבניין, נגיד בכפר סבא, ואין פה סיפורי סבתא בכלל.
בקומה הראשונה איילת, עורכת דין מהודרת וקרת רוח. בעלה ארנון קצת פחות שולט ברוחו ולפעמים בורח לו הבת-ים. לזוג שתי בנות, ארנון אוהב את איילת. עופרי הבת הגדולה, כשעוד היתה היחידה, נשלחה לעיתים לשכנים הפנסיונרים רות והרמן לשהיה קצרה כשהוריה היו צריכים לעשות דברים דחופים, במיטה נגיד. הרמן תמיד מבקש נשיקה כשעופרי באה לבקר.
אלא שיום אחד חוזרת עופרי הדעתנית ומודיעה שהרמן התקלקל. לא זוכר את זה ולא את זה, האם סגר דלת, האם לקח מפתחות. ויום אחד זה מתפוצץ כשהרמן לוקח את עופרי לטייל ולא בטוח האם זה עניין הנשיקה או שיבוש הדעת. הם נעלמו. ונמצאו.
ארנון חמום המוח מוצא אותם ורוצה לעשות שפטים בהרמן, בעיקר לנוכח הנסיבות המחשידות בהם מצא אותם.
אבל באותם זמנים גם באה לבקר את זוג הפנסיונרים נכדתם הפריזאית בת השש-עשרה, שדיבורה החופשי ולבושה אף פחות ממה שמצריך הקיץ הישראלי גורמים לארנון לעשות מעשים להם התנגד כל עוד מדובר בבתו. אבל זו רק הקומה הראשונה.
בקומה השניה חני ואסף. חני לא עובדת משום הלידות והיא כותבת מכתב מפורט לחברת הנפש שלה בארה"ב. היא מספרת על אסף המוצלח, מוצלח בעבודה ופחות בבית, כל כך מוצלח, שהוא יותר בחו"ל בנסיעות בעבודה מאשר בבית. ומי ממלא את מקומו? פתאום קופץ לבקר אחיו הצעיר, השרלטן שרימה מעשרות משקיעים וכל המדינה מחפשת אותו. חני נחרדת שאדם כזה ישהה אצלה, אבל מה לעשות והוא מקסים עם הילדים. ואותה.
אבל זו רק הקומה השניה.
ובקומה השלישית גרה דבורה אדלמן, אלמנתו של מיכאל אדלמן, שניהם שופטים מחוזיים בעברם. הוא, מיכאל, שופט קלה כבחמורה, גורם בכך לבנו אדר להתרחק מהם גם כשהיה סיכוי כלשהו שיישאר.
הזמנים הם זמני המחאה החברתית ברוטשילד תל-אביב. דבורה באה להפגין, הצפיפות נוראית, היא מתעלפת וכמשיבים את נפשה, היא שומעת ורואה דברים, ומבינה עד כמה המפגינים והמוחים תמימים והיא מקימה במקום פינת ייעוץ משפטית. אלא שהיא חייבת להתרחץ והיא מוצאת עצמה אצל אחד אבנר אשדות שבתו מוצאת עצמה אף היא רחוקה מחיק משפחתה. מתחילים להבין?
וזו הקומה השלישית.
דבורה מוצאת עצמה רוצה למכור ביתה ולעבור לעיר הגדולה. אבנר אשדות הוא איכשהו המציל, המבקש לקנות מעל המחיר ולמצוא לה בית הולם במרכז העיר הגדולה. מחשיד?
אין ספק, שהחלק השלישי מרים את הספר כולו לגבהים כשגם כך נבו יודע בהחלט לספר סיפור.
