את הספר הזה קראתי לפני כארבעה עשורים והוא נקרא בשנית מאחר וזכרתי אותו כספר טוב. אז זכרתי. הוא ספר סביר, שהיום לא היה עובר את ספו של הפוליטיקלי קורקט ובטח לא נחשב כמתוחכם במיוחד. לזכותו ייאמר שהוא מתחיל את ז'אנר המותחנים הפסיכולוגיים.
מאחר ועברו ארבעה עשורים וקראתי המון, כבר בעמוד 27 מוזכרת הדה אס, בלי לציין שזו סיטרואן אייקונית. זה הרי ברור מאליו לספר המתרחש ב-1959. האייקונית עוברת את גשר אלמה, גשר הנחשב היום למקום בו מבקרים אלה המבקשים לזכור את הנסיכה דיאנה, ונוסעת לעבר ביתה של הגיבורה ברחוב דה גרנל, שם התרחש הספר אלגנטיות של קיפוד. כל זה בפריז, כן?
אז הגברת, מזכירה בכירה בחברת פרסום צעירה ועולה, לוקחת את התאנדרברד, פורד אייקונית ארוכה עם גג מתקפל, לנסיעה לדרום ומתכוונת להגיע למונטה קרלו. הבוס רק המתכוון שהיא תחזיר את האוטו הביתה לאחר שהוא ורעייתו טסו לז'נבה מנמל התעופה אורלי. אז כוונות לחוד ומעשים לחוד. היא נוסעת דרומה, הגג מופשל, הרוח נעימה, הרכב יוצא דופן ואוטומטי, לא עניין של מה בכך באירופה הנוקשה, התאריך הוא העשירי ליולי ויש ארבעה ימי חופש עד לארבעה עשר ביולי הידוע.
הגברת מגיעה לתדלק מכוניתה, נכנסת לשירותים ושם מישהו חובט בכף ידה, גורם לה לחבלה רצינית, אבל לא ליותר מזה, וכאן מתחיל הכל להשתבש. בעל התחנה שתדלק מכוניתה טוען שלא ראה איש, בהמשך טוענים שהיא באה מהדרום ונסעה לפריז כשהיא טוענת שהיא באה מפריז ונוסעת לדרום, איש מכירות צעיר מצטרף בזמן מסוים אליה, מבקש עזרתה כשהוא חסר כל ונוסע למרסיי ומשם למצרים, רק מזוודה בידו וחליפה לעורו. בהמשך גמל על החסד שלה וגנב את התאנדרברד, רק כדי שהיא תמצא את הרכב שוב, אבל עם גופה בתוך שטיח בתא המטען הנדיב. הסתבכתם? כן, זה נועד להיות כך עד ארבעים עמודים מהסוף, אז מגלה הפושע האמיתי מה מתרחש, מה רצה וכיצד נדהם לגלות שרצונותיה של מזכירה מסויימת הם בדיוק ההפך מכוונתו, כוונת פשע רצינית לעומת הפשעון הקטן של מזכירה יפה, החושקת ברכב אייקוני והופכת הקערה על פיה.
כן, היה פעם משהו הנקרא מועדון קוראי מעריב, הספרים היו בעלי כריכה עבה וספר של 242 עמודים נראה עבה ואף רציני, אבל חלוף העיתים שחקו עד דק מה שהיה פעם ספר פשע צרפתי נחשב.
עכשיו נותר רק לקרוא שוב את המחברת הגדולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה