את ספריו של עמיר קראתי כולם. מפריח היונים הוא המופתי שבהם וממנו הובאו תמונות ראשונות בתמונות הרבות שעמיר נזכר בהן. נעים להיזכר עמו בכתיבה הנעימה שלו.
ההיסטוריה האישית של עמיר מלווה את ההיסטוריה של המדינה ואף טרם היות המדינה. תחנות אישיות בחייו מתערבבות בתחנות של התהוות המדינה והמשכה. זה המקום לציין, שהספר יכול להקרא רק לאחר שנקראו לפחות אחדים מספריו, בטח מפריח היונים ותרנגול כפרות ההכרחיים לכל קורא. רצוי גם נער האופניים.
אלי עמיר עתה בן 85 (תחילת 2023) כשספרו זה יצא ומסכם בגוף ראשון את הקורות עמו, ומוצע למכירה הישר אל הטרללת הרוחשת בחוץ, כשהשלטון נחטף בידי כמה חולי נפש, המאיימים במהפכה.
נדמה כי אין כמעט אדם הדומה לאלי אמיר בנעימות, בנחישות, ברוחב היריעה, בידידים שרכש בחייו ורוחב היריעה של פועלו, כעולה חדש בן 13, ב-1950, כשעל בשרו ובשר משפחתו חש את מוראות העליה, היות כולם מהגרים בארץ שופעת מהגרים עוד מקודם, אבל מהגרים שרובם אירופים, ויחי ההבדל הקטן.
בהיותו מהגר שעלה מבבל, שאב מניין ששאב את עוז הרוח להיות מישהו – ביידיש, מה לעשות, זה נשמע טוב יותר - והפך למענטש. כמנכ"ל עליית הנוער בסוכנות היהודית ואף לפני ואחרי, ליווה עמיר את הדמויות הבולטות במדינה, שרק מלהתחיל למנותן חוטפים חלושעס, גם ביידיש: רבין יצחק ולאה, פרס, יעקב חזן, חיים גורי, עמוס עוז לובה אליאב, דולצ'ין ועוד שלל מכרים מחו"ל, גם ערבים עמם ניסה לקשור קשרים שיובילו למשהו, בעיקר סביב הסכם אוסלו. אני כבר לא מדבר על קשרי עבודה פורים עם אמריקאים וסתם אחד קישון, שפופולריותו העצומה באירופה גרמה לכך שהוא לקח ביד את עמיר לדוכן הישראלי כדי לקדם את מכירות מפריח היונים ביריד הספריםהבינלאומי בפרנקפורט.
נראה, שלפעמים צריך אנשים כמו עמיר, כאלה עם האישיות הנכונה – זו הנעימה, הנכונה לכל, האינטליגנטית – כדי לקדם פעילויות של עליה וקליטה, חינוך וקירוב לבבות עם אויבים. קשה לראות אחד דומה לעמיר, האיש הנכון - נכון באישיותו ונכון לעשות – ותמיד במקום הנכון.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות
מצחיק לחשוב, שבעיני, איש ספר בעיקר, עמיר הוא קודם כל סופר. לאחר צאת ספר הבכורה שלו, תרנגול כפרות, עמיר לא חשב לכתוב עוד. בעיניו זו היתה האמירה שלו מיהם העולים ולמה זכו כאן אם לא דיברו את השפה הנכונה לפני כן. וזו לא בהכרח עברית... ופתאום, מתגלה במלוא שיעור קומתו איש עשייה בקליטת עליה, חינוך וקירוב לבבות, בעוצמה ובמשך עשרות שנים, וכל זה מתגלה בספר צנום ויפה.
מרגש הברנש הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה