אני מעריך מאוד את הוצאת הקיבוץ המאוחד, דרך הספריה החדשה, להחיות את כתביו של פרימו לוי המחונן. כתביו נהדרים, אבל יצירת ספרים חדשים מכתביו, כשחלק ממה שיש בהם כבר הופיע בעבר, נראה לא טוב בלשון המעטה.
במה מדובר? לאחרונה הופיעו "מקצועות של אחרים", "לילית ואחרים" ועתה "אושוויץ, עיר שלווה". כל הספרים האלה מורכבים מסיפורים קצרים, חלקם הופיעו בעבר. זה מרגיז בעיקר את מי שקרא בעיקר כל דבר שהתפרסם בשמו של לוי, אותי, למשל. לשוב ולקרוא, ובעיקר לשלם, על דברים שכבר נקראו, זה לא הוגן במיוחד.
ובכל זאת, כל ספר מאת לוי נמצא בספרייתי ואני לא מוותר אף על אחד מהם. לוי הוא לוי, כותב מחונן וסקרן ששרד את אושוויץ והביא לפנינו מראייתו המיוחדת סיפורים מעולמות שונים, מהעולם ההוא בו ניסו להכחיד עמים שלמים, ומהעולם הזה, בו יש יופי רב וגיוון אינסופי. הטבלה המחזורית, למשל, בסיס לאחד הספרים שלו.
וכך, מתוך הטבלה המחזורית, הספר, מופיעים שני סיפורים מקסימים "צריום" ו"ונדיום", ואם נוסיף עוד שני סיפורים מרשימים "מלך היהודים" ו"אושוויץ, עיר שלווה", נקבל שליש ספר ראוי. השאר לא ממש מצדיק ספר שלם ומה שנראה כמחזור סיפורים, כאמור, ליצירת ספר נוסף צנום וחסר הצדקה. כואב לי לומר את זה על פרימו לוי הדגול, אבל דווקא מה שכבר קראתי ומה שלא, הם מה שהפכו אותו לדגול כל כך ולכן לא צריך לקלקל זיכרון זה.
ואגב, מה עניין העיר השלווה באושוויץ? מתברר שעמוק לתוך המלחמה, השם אושוויץ כמעט לא אמר דבר ורבים לא הכירו אותו, בטח פחות מדכאו וטרבלינקה. היום השם הזה סמלי לכל הנורא במלחמת העולם השניה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה