סרט עם סופיה/הרמן קוך - המלצה חמה

 

המלצות על ספר צריכות להיות הכל חוץ מהמלצות של עיתון על הכריכה הקדמית. המלצה שהיא אי-המלצה בולטת היא כזו של הניו-יורק טיימס. על כריכת הספר הזה היתה המלצה של אלסוויר (Elsevier בהולנדית). אלסוויר? מתברר שזו ההוצאה לאור המובילה בעולם בתחום המדעים המדויקים. זה חידוש ואפילו לא מרענן. איזו מן המלצה זו? אלסוויר וקוך שניהם הולנדיים, שזה כמו לשאול במבחן פסיכומטרי מה המשותף לכסא ושולחן והנבחן יאמר ששניהם מאטומים. החוצה!

אבל אני מזוכיסט ידוע והתחלתי לקרוא. לזכותי ייאמר, שלא עלה לי אגורה. הרי בחנות ספרים אני עובד ולמזלי לא בגלידריה. וכן, אני יודע ששניים מספריו אהבתי מאוד והשאר כבר לא היו קריאים. הקדמה ארוכה, אבל מתחייבת.

וככה בלי ציפיות של ממש, אבל עם זיכרון שלפחות בספרים של קוך שאהבתי, ידעתי שקוך יודע לכתוב. והוא אכן יודע לכתוב.

ניגש לעניין. סטנלי פורבס הוא במאי הולנדי עם שם שהפך לאמריקאי. לדעתו, שמו ההולנדי קשה להגייה אצל אמריקאים. עם שם אמריקאי אפשר גם לזרום טוב יותר. והיכן תהיה זרימה זו? בסרטים תיעודיים, בהם ייעודו. זהו עוד סרט פסיפס(?!) המראה נערה הולנדית המבלה חופשה באוסטרליה ובתאילנד הרחק ממכורתה. אותה נערה היא בתם של חברים, לא שחקנית מקצועית, אבל פורבס הבמאי לא הרבה לראות אותה בגדילתה וכששב לראותה והיא בת שש-עשרה, המראה שלה הכה בו בשל יופיה הלא מצוי, גם אם הוא מצוי למכביר בסקנדינביה. והנה ספוילר, לא שלי, שלו, שמשהו עומד לקרות בין הבמאי המזדקן, בן דמותו של קוך, עכשיו בן 69 (ב-2023) ובינה. אלה שבאין עלילה מספר לנו פורבס על כל מיני דברים עד שה"עלילה" נשכחת ושועטים קדימה, הרי "הוא" יודע לכתוב, ולא משנה כבר מה אמור להתפתח. אנחנו לומדים מדי פעם על עולם הקולנוע, על המחיר הלא זול שלו, מחיר שהוא לא תמיד של הסט והתלבושות.

וכך זה ממשיך וממשיך ונעשה מרתק יותר ולא פחות, קוך לא נותן הנחות לעולם הקולנוע, למפיקים, במאים ושחקנים באשר הם, ולהולנדים שהם כאן סביבו והוא כבר לא חושב שהוא כל כך אוהב להיות חלק מהם.

קוך מספר לנו מפיו של סטנלי פורבס הבמאי על פטנט של היצ'קוק להראות מטבע כלשהו בתחילת הסרט, ליצור מתח כלפיו ולא לשוב ולהראות אותו עד לסיום הסרט. כבר סיפרתי לכם בתחילת הסקירה על משהו דומה. הנה אני בוחן את ההקשבה שלכם.

כך או כך, את הספר הזה אהבתי מאוד. הוא מאוד קריא, עוסק במגוון נושאים המאפשרים לירות לכל כיוון, לפגוע ולהרוג. סוג הכתיבה החביב עלי מאוד. ניכר שהוא חזר לעצמו. כאן אני חייב לומר שעצם העובדה שאהבתי את הספר תהיה בניגוד לקוראים רבים אחרים. אבל המחשבות שלי הן מחשבות חופשיות ובגילי אני כבר לא חייב לאיש כלום. אחלה ספר.