הספר הזה הוכיח לי בפעם המי יודע כמה, שאם מפרקים אותו לעלילה ודמויות פשוט מתעללים בסקירה.
טוב, הנה ההתעללות.
שלוש דמויות בסקירה: ויקטור בגוף ראשון, רעייתו הגר ועוד אחת מנחם שוורץ, שעד די מאוחר בספר לא נראה שיש קשר ביניהם. משמתחוור הקשר, ולמעשה האסון הבא בעקבותיו, ההכרה היתה כמכת פטיש בראש.
ויקטור הוא עורך דין לענייני גירושין, המקום בו מביאים את מרב הנזק ומקבלים בתמורה את מרב הכסף. אספריל מכיר כנראה היטב את עולם המשפט (אני מעט ומניסיון כלשהו) והוא מכה בו ללא רחם (ואני מוחה כפיים בהתלהבות), אבל זה רק משרת את העלילה. מנחם הוא רוקח שירש רשת בתי מרקחת קטנה ורווחית, בעברו מאילת ועתה בעל בית מרקחת בתל-אביב ובעל שלוש דירות באותו בניין, שתיים מושכרות בסגנון AirBNB ואחת בה הוא גר בעצמו. הדירות אותן הוא משכיר מחוברות למצלמות נסתרות ומנחם יכול לצפות בדייריו מתי שהוא חפץ בכך ולערוך מחקר עליהם. הנה התעללות לכאורה בדיירים, המביאה לו את אסונו.
הגר פרשה מחברה עתירת כסף לייעוץ כלשהו, התעללות בנועצים ולא בעלילה. עתה היא עיתונאית חוקרת, נושכת ולא מרפה. ההתעללות הפעם גרמה לאסון שלפחות דמות אחת בספר לא מודעת לה, אבל לקורא זו מהלומה ניצחת.
אספריל כותב היטב, אין רגע דל וכשרגע כזה עלול להפציע, מיד עוברים לחוט עלילה חדש ומיני עלילה מחודשת וכתובה היטב. כך מתוארת בגוף ראשון עלייתו המטאורית של ויקטור בעולם המשפט. בצעירותו ויקטור גדל בשכונה בה התחבר לגורמים עברייניים כמעט. לאחר שהתנסה פעם אחת במעשה שלא ייעשה וניצל בזכות עורך דין אחר, חייב ניסוטו לכיוון אחר ומשם מה שרע לאחרים טוב עבורו. אמו, לעומת זאת, חוותה אבדן אח בצעירותה וזה נעלם ולא הותיר אחריו זכר, רק כאב נוראי למשפחה.
כך עוברות עשרות שנים, ויקטור מתעשר, הגר רעייתו לא מצליחה להבין מה היא עדיין עושה עמו לאחר חוויית בגידה ורק מנחם מבוסס היטב כלכלית, אבל מכל בחינה אחרת בודד וממשיך לקנות אצל אותו ירקן, שותה באותו בית קפה, מפרק עוף צלוי במקום קבוע כמובן בסצינה המרכז תל-אביבית, ומותו המקרי, פטיש בראש כאמור, מכה בקורא המלקק בסך הכל אצבעותיו בקריאה הטקסט הדוהר הזה.
להוצאת עם עובד אין בשנים האחרונות הצלחה עם ספרים טובים, אפילו לא סבירים. הספר המשובח הזה רק בא להצביע על העובדה האומללה הזו בבחינת היוצא מן הכלל, המצביע על הכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה