הענק הקבור הינו ספרו האחרון בינתיים מ-2015 שתורגם (עכשיו 2021) משל קזואו אישיגורו, זוכה פרס נובל לספרות. רבים מציינים בסקירותיהם עובדה חשובה זו, משום שמיד תבוא הקטילה. זאת יש לזכור בתחילה, שאישיגורו הוא סופר של ספר אחד נהדר, שארית היום. עוד יש לציין, שספרים שכותביהם זכו בנובל אינם טובים במיוחד, גם לא ספרים שכתוב על כריכתם הקדמית שהם ברשימת הניו-יורק טיימס או שהם קורעים מצחוק. ספרים כאלה יש להשיב למדף ולא להביט בכיוונם שוב.
הספר נכתב בזמן לא ברור על ראשית המאה השישית, באנגליה הכפרית, בה נר המניס את החשכה נחשב לשוס גדול. ועל מה הסיפור העתיק?
ביאטריס ואקְסְל, זוג ותיק מכפר בריטוני כלשהו, חושקים פתאום לבקר את בנם בכפר אחר מהלך כמה ימי הליכה. הם זקנים ומהלך כמה ימים אינו דבר של מה בכך. מה גם, שבעקבות כאבי גיל, ביאטריס חפצה לבקר אצל מרפא זה או אחר. היא מבקרת. הדרך אינה פשוטה וכבר בכפר הראשון בו הם מבקרים יש איום של פלישת מבקרים לא רצויים. נער נחטף, אדווין שמו. הוא ניצל ע"י ויסטאן, לוחם אמיץ. אדווין נפצע פצע קל בבטנו ובשל החשש הפרימיטיבי שאף הוא יהפוך לדרקון, עליו לעזוב את הכפר עם ביאטריס, אקסל וויסטאן.
הרביעיה ממשיכה הלאה למרפא נוסף בדרך לא קלה. בדרך הם חוששים להתקל בדרקונית, מתלוננים על הערפל הלא נעים ונתקלים באביר-לוחם גאווין, ידידותי בסה"כ.
עכשיו כבר עמוד 300, העלילה חלקה כמו נייר זכוכית גס, שום דבר לא מובן, וגרוע מכך, לא מעניין כלל ולא מוביל לשום מקום.
הזכרתי בהתחלה כי אישיגורו זכה בפרס תנחומים, הלא הוא פרס נובל, פרס הניתן לכותבים כושלים, להם ספר אחד מוצלח, ההופך אותם לסופרים של ספר אחד. על ההשג אישיגורו לא חזר וכבר לא יחזור. הבריטי הזה כבר לא ילד. סופרים אמיתיים, אוסטר, מורקמי, לא זוכים בנובל. הם זוכים להערכת הקהל ולמעותיו.
האם הזוג הזקן, הילד והלוחם הגיעו לאנשהו ועשו משהו עם חייהם המיותרים? לא. הגיע הזוג לבנם? לא. האם ברור מיהו הענק הקבור? אולי זהו מין שלום קר, שלאחריו יהיה סכסוך ותהיה מלחמה בין הבריטונים לסכסונים. פוליטיקה? ממש לא.
אז מה כן? פשוט שום כלום. ספר מיותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה