יהושע הצליח לרקוח הפעם נובלה שאין בה ולא שום כלום. זר כי נקלע לשם, היה תוהה על ההדים החוזרים אליו מן הקירות.
רקלה, עוד מעט בת-מצווה, לומדת על מוצאה היהודי עם עוד ארבע בנות יהודיות אצל רב ישראלי, המרייר עליהן. אביה אוסר עליה להשתתף במופע בכנסיה, כדי שלא ממש תחשף לנצרות. הוא גם אמור לעבור ניתוח מוח.
סבתה של רקלה קונה לה ארבע שמלות לנשפי חג המולד-סילבסטר-השד יודע מה. וכן, לפעמים שמים שומן חזיר בלחמניות האיטלקיות, למען הטעם הטוב, תרתי משמע. ולא, זה לא נגד היהודים. אולי נגד המוסלמים.
ילד בן כיתתה של רקלה, אף הוא בן גילה, חושק בה, אבל פצעוניו מחבלים בחשקיו. לילד בן שתים-עשרה אין פצעונים.
אם זה נשמע לכם סלט לא נהיר, אז יש כאן גם ונציה, גונדולייר חירש-אילם, הנהנה לשמוע ויולדי, נוצרים החוששים מיהודים ושאר שטויות.
לא ברור מה עלה בראשו של מנחם פרי, אולי גילו ומצבו של יהושע. אלא שפרי מפרסם הרבה ספרים מיותרים כדרכו בקודש. הספר עורר הד מסויים ובהדים אסיים באי-המלצה גורפת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה