רפ"ק רם דינור לא תמיד נקרא כך. בילדותו בפולין נקרא רומק פוירבלום. הוא נולד ב-1933 ובמלחמה אמו נעלמה ואביו נאלץ להותירו בידיים פולניות אוהבות. בגיל 13 רומק אותר למגינת לבו בידי סוכני הג'וינט, במטרה להושיבו לידי אביו בישראל, שהמפגש הקר ביניהם מתקיים בנמל חיפה. חינוכו הישראלי וגידולו הופקדו בידי קיבוץ מסויים. את רומק-רם אנחנו פוגשים כשהוא נשלח מתל-אביב לנתניה, לסייע בפתרון חידת מותה של טליה רבינוב.
הסיפור מסופר מפיו של רם דינור עצמו. הסיפור הכתוב היטב ומסופר בטבעיות, אינו סיפור מתח. זהו סיפורו של דינור עצמו, שלאחר כך וכך שנים במשטרה ועשרים שנות נישואים מאושרים, פתאום צצים דברים, צצות שאלות, החריקות עולות על-פני השטח.
לא ברור ממה מתה טליה רבינוב, היא כבר השלישית בסדרה שאף הקודמות לא ממש זכו לפתרון חידת מותן. הזמן הוא יולי-אוקטובר 1973, שחזור הרצח עם רוצח פוטנציאלי מעיד בבירור שלא הוא הרוצח. דינור מרחרח פה ושם ועולה על עקבותיו של אחד רחבעם פוירבלום. הרי גם הוא פוירבלום בעברו. מי זה הרחבעם הזה?
בינתיים מתברר שלנישואין נטולי ילדים מבחירה וזוגיות טהורה ואוהבת, בכל זאת יש השלכות. דינור מבקש לפרוש מהמשטרה, גבות מורמות, אבל הפרישה נעשית. היו דברים מעולם. מילכי, אשתו של דינור, מקבלת סכום מחיסכון ורוכשת פולקסוואגן כזה של היפים דאז, מצויידת במיטה וציוד בישול. מאחר והחריקות בנישואים הפכו תוך זמן קצר לשינה נפרדת וחזרה זמנית לקיבוץ, לדירת הוריה, לא נותר לו, לרם דינור, אלא למלא זמנו בחקירת זהות אותו רחבעם פוירבלום, שאיכשהו השתרבב לחקירה ואינו נמצא בביתו, אלא ירד לדהב. הוא יורד אחריו, ולא ברור לו למה סירות משמר החופים מנסות לרמוז לו כי משהו מתרחש במדינה ביום כיפור שקט בחולות הזהב הדרומיים.
נחשו מי מצא את מי בסופו של דבר תוך הפגזות? נכון.
אגור שיף, שזה ספרו השלישי שאני קורא, הוא מספר טבעי. הכל יושב אצלו במקומו, הסיפור מתקדם בטבעיות וזורם, שום חריקות, שום עברית שנונה עד-זרא, שום טעויות. זה לא מובן מאליו.
עכשיו אני מחפש ספר נוסף שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה