במשך כמה שנים לא יצא שום ספר חדש של מורקמי וזה יוצר מצב גופני לא נוח. הויטמין הזה נמנע מהגוף וצריך אספקה מחדש. והנה מורקמי חדש והקריאה בו משולה לכניסה לנעל בית ישנה ונוחה. הבור בקרקע נמצא, כך גם המספר בן השלושיםומשהו, הסוריאליזם והטבעיות שהסיפור עובר בין חלקיו היומיומיים והפחות יומיומיים. זה מורקמי, קבלו אותו או חבקו אותו.
המספר, ששמו לא ידוע לנו, מספר לנו על קץ נישואיו. אשתו בוחרת לסיים את הקשר. ילדים אין, הוא בן שלושים ושש, צייר דיוקנאות ידוע ומבוקש מאוד. יחד עם סיום הנישואין ויציאה לנסיעה ארוכה בצפון יפן, המספר מבקש גם לסיים קריירה כצייר דיוקנאות ולהפוך לצייר מן השורה. מחבר נודע לו שיש בית שהיה שייך לאביו, צייר מפורסם בזכות עצמו. האב במצב סקלרוטי, הבית נטוש והנה מגורים בשכר סמלי. רק שישמור על הבית. זו הצעה שלא מסרבים לה. בבית יש סדנה לציור, מאות תקליטי אופרות, בידוד באחד משרשרת רכסי הרים. כמו כפפה ליד.
ואז מגיעה הצעה שאי אפשר לסרב לה: עוד דיוקן אחד בשכר גבוה. הסוכן מבקש, הצייר מסרב, אבל הכסף מדבר. מתברר כי מבקש הציור הוא "שכן" מרכס סמוך, גבר בן 54, בעל שיער לבן לגמרי, יפה תואר ולבוש בקפידה. בשיחה מתברר שהוא עשיר יחסית ואינו ממש עובד, רק משחק מעט בבורסה. שיחת הרקע שימשה את הצייר כעזר לציור, שכן כך נהג עם כל מי שצייר. הישיבה מול כן הציור לא התחייבה בשום מצב. שיחה כן. הציור צויר, המצויר, מר מנשיקי, התלהב באיפוק המתבקש, שילם מעל ומעבר וידידות מסויימת נרקחה ביניהם כשכנים רכס מול רכס. עד שפעמון מסוים באחת וחצי בלילה שב והעיר את הצייר שוב ושוב.
מפה לשם, מנשיקי מציע לצייר להביא ציוד מתאים, שיסיר את כיפת המקדש הקטן, ממנו התגלו קולות הפעמון ביער הגובל בבית הצייר. במקביל מתגלה גם ציור בעליית הגג, ציור של הצייר המפורסם שגר בבית, ציור בשם הרג קומנדטורה. ציור ובור באדמה והחגיגה מתחילה. תלמידה אחת בחוג לציור מתגלה כבעלת עניין למנשיקי השכן ובית שלישי מרכס סמוך נכנס לתמונה. לאותה תלמידה מטפלת צמודה, אחות אביה. בין האחות המטפלת ובין מנשיקי נוצר קשר כלשהו, לא בהכרח קשר תמים.
נשמע מסובך? מורקמי ולא מסובך? כדי לסבר את האוזן, דמויות תצאנה מתמונת הרג קומנדטורה, העלמויות מסתוריות תתרחשנה ולמרות שזה בהחלט לא הטוב בספריו, מורקמי יודע לספר סיפור וזה לא הצנום בספריו.
את הספר תרגם שאול לוין מאנגלית ולא עינת קופר, שנהגה לתרגם מיפנית. התרגום לוקה בשגיאות, בחירת המילים לא תמיד במקום וזה בהחלט עוצר את מוזיקת הסיפור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה