לספר הזה משקל נוצה. ערכו אפסי למדי, ספרותית ומכל בחינה
אחרת. אני באמת לא מבין מה עשו ממשעני סופר מהולל לספרי מתח, אבל זו לא דוגמה
להצלחה.
שלוש עוסק בשלוש נשים שחצו את דרכו של האחד, לא תמיד זה
נגמר טוב. לא ניתן לגלות עוד שום פרט ולא מחמת הספוילר. פשוט מאוד, כל גילוי פרט
נוסף זה כגילוי כל הספר, עד כי כך אין שם כלום.
העברית עברית, לא עליונה ולא תחתונה, גם לא מיוחדת. משטרה,
תמיד יש משטרה, מוטרדת מתיק חסר סיכוי ולא סגור. תמיד יש מישהו/י שיסגרו אותו.
תמיד יש גם משיהו/י שמצטער שלא התעקש לקחת את התיק לעצמו בדרך אל התהילה. טריק משומש.
רמת התחכום אפסית, רמת המתח קלושה, הפתרונות לא ברורים,
הלוקיישנים חבוטים, והשיא, האוטו שהוצמד לגבר המסתורי: קיה ספורטאז' אדומה, מכונית
שהיא קלישאה, כזו ששברה את השוק, "ג'יפון 1600 סמ"ק", צבע אדום
שאינו הולם רכב האמור לשמור על ערכו לעד ולכן צבעו בישראל תמיד לבן-כסוף-שחור.
לדמות מסתורין נותנים SUV אאודי, שאינו מנקר עיניים ואינו זול ושחוק. בחירה שמעליבה את
האינטליגנציה הקִיה. להקִיה.
הסיום אינו אנטיקליימקס לכלום, לא מפתיע מאוד, לא מסמר
שיער, כן פונה לטלוויזיה, אבל מי יטרח. לו לא היה זה משעני, מי היה טורח להוציא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה