זה
הוא אימה. האם הוא מאיים? לא משהו. מה כן? הוא בעיקר מסקרן וזה מה שמושך לקריאה
ספר של 991 עמודים (בעברית, באנגלית אפילו יותר).
קינג התפרסם כסופר של ספרי אימה. בצדק. כשקראתי לראשונה
בנערותי את הניצוץ, לא הורדתי את הרגליים מהמיטה שמא משהו יצוץ מלמטה ויאחז בהן.
הפעם עשיתי כל מיני תנועות עם הספר משום שמשקל כזה של נייר מאיים על שלמות
המפרקים. לנפש שלום.
מי שראה את הסרט אני והחבר'ה, על אותם ארבעה ילדים היוצאים
לחפש גופה, יבחין בסממנים דומים בספר הזה. גם כאן חבורת ילדים, אלא שהם שבעה. שבעה
ילדים בני אחת עשרה, שגילם המוקדם או גילי המאוחר, יוצר דיסוננס חריף בין התנהגותם
לגילם. לו היו בני שלוש עשרה, ניחא. טוב, שם מדובר בגופה ופה? פה מדובר בעיירה,
העיירה דרי המופיעה גם בספרים אחרים של קינג. עוד סממן.
עיירה?
בעיירה זו קורים אסונות מאסונות שונים כל 27 שנים בערך.
ילדים נעלמים, רציחות משונות לא באות על פתרונן ואפילו לא נחקרות לעומק. זו מין
מכת טבע ומקבלים את זה בשברון לב ועוברים הלאה. 1958 היא השנה בה גל הרציחות מתחיל
שוב ושבעת הילדים נתקלים בדמותו המבעיתה של הליצן עם הבלונים. היא מבעיתה כשהוא
חוטף גופות, אבל ילדים אוהבים ליצנים ובתחילה תחפושת זו מושכת אותם אל מותם. כך מת
ג'ורג'י דנברו בן השבע, כשיצא ביום גשום וקר להושיט סירת נייר שבנה לו אחיו ביל,
ששכב חולה בביתו. אותו ביל שינהיג את חבורת הילדים, שלראשונה תצא ותפחיד את הליצן
המבעית, תחליט לאחר שבועת דם (עוד סממן) לשוב ולהיפגש מיד כשיחזור גל וזה
יחזור לסורו. 1985 היא השנה שגל כזה חוזר, השבעה עוזבים הכל לאחר שיחת טלפון בהולה
ממייק הנלון, אחד מהשבעה שנותר בדרי, שבים להיפגש ומנסים להתמודד עם זה
ולחסל אותו סופית.
כאן מתחיל הספר להכיל טקסט בלתי נגמר, הנע קדימה ואחורה בין
1958 לבין 1985, נותן הסברים מהעבר וממלא חורים בעלילה. צריך אחד כמו קינג, היודע
לחיות את הטקסט, כדי למלא באמינות כל כך הרבה דפים. הוא עושה זאת ונדמה שדף אחד לא
ניתן להוריד.
השביעיה מעלה הילוך, למעשה שישיה. כוחותיהם משותפים חייבים
להצליח למגר את זה, המתעלל בעיירה דרי מאות שנים. איך נעשה כוחם משותף? האם
די בו? האם זה הוא הליצן בלבד בו הם צריכים להלחם? האם במלחמה בליצן לא
תגבה קורבנות נוספים? האם יש דרך נסיגה ממלחמה זו?
חייבים לציין לרעה את רמת התרגום וההגהה. אופייני למודן
מהעבר להיות כאלה. אבל לחובבי קינג זהו אחד מעמודי התווך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה