קלריסה/שטפן צוויג - המלצה

קלריסה עונה להגדרה של ספר טוב, עם בונוס: סיפור אנושי קטן, הכתוב בכישרון גדול, והבונוס: הסיפור נצמד למאורע היסטורי אמיתי ושואב ממנו כוח.

הספר עוסק באנשים מוחמצים. אביה של קלריסה מאבד את רעייתו ונשאר מטופל בבת ובבן. קלריסה נשלחת לחינוך במנזר, עניין מקובל בזמנים ההם. היא מגלה יכולת אינטלקטואלית, אבל מבחינה חברתית היא לא מעורבת בין הבנות ושיחה בטלה אינה ממין העברות הזמן החביבות עליה. אביה איש צבא העוסק בעיקר בסטטיסטיקה צבאית, דרגתו בכירה והוא מסייע לצבא בהכנה לקרבות העתיד, אבל לא זוכה כלל וכלל להערכה. בשלב מסוים הוא נפלט מהצבא, שם היה רוב חייו, ופתאום הוא חסר עיסוק ותכלית. בשלב זה הוא מוציא את קלריסה מהמנזר, כשהיא ממש על סף לימודיה שם.

שלב המעבר בחיי קלריסה ואדוארד אחיה בא כשהאב מודיע להם על כך שסכום כסף, שהיה הנדוניה של רעייתו, יעמוד לרשותם וידאג לעתידם. זה מאפשר לקלריסה חיים ללא דאגות והיא מוצאת משרה אצל היועץ הממלכתי זילברשטיין, פסיכיאטר בהכשרתו.

כנס בענייניו של היועץ זילברשטיין עומד להיערך בשוויץ, אבל אין הוא פנוי לנסוע אליו. הוא מבקש מהעוזרת הנאמנה שלו קלריסה לנסוע ולדווח לו. היא נוסעת לשוויץ ושם היא מוצאת את ליאונר, מארגן הכנס. הזמן הוא יוני 1914, ערב פרוץ המלחמה הגדולה. עם סיום הכנס קשריה של קלריסה וליאונר מתהדקים, הם הופכים לנאהבים. הם ממשיכים את חופשתם, הזמן הוא יולי 1914, וכשהם פתאום נעשים מודעים למתרחש סביבם, מתברר שהם למעשה אויבים באשר היא אוסטרית והוא צרפתי. הם נפרדים בכאב. קלריסה פונה לשוב לווינה, להתנדב לחזית לבקשת אביה, הנקרא אף הוא לשוב לצבא.

התפתחות הסיפור מתרחשת כשנודע לקלריסה שהיא בהריון ואין לילד שם של אב, ואילו אביה מוחזר לצבא, יודע מה הצבא צריך לעשות וכנגד מי להלחם, אבל לא כך מתרחש.

התחושה הכללית בסיפור היא של אנשים שיכולים לעשות הרבה בחייהם, לתרום רבות לסביבתם, אבל מאורעות אסוניים משבשים הכל. אלה החומרים הקלאסיים של צוויג, עליהם כתב בהרחבה בספר המונמנטלי העולם של אתמול. הוא אישית שילם על כך גם בחייו, תרתי משמע.

כתיבה חסכנית ונקיה מתאורים מיותרים מביאה לפנינו עוד סיפור יפה של צוויג.