סיילאס מארנר היה עלם צעיר כשלמד במנזר והשתלם כאורג. במנזר
היה לו חבר טוב, שבגד. הבגידה גרמה לסיילאס להיות נאשם בגניבה ולבסוף בסילוק.
דווקא חשבתי לקרוא את מידלמארץ', אבל הספר הדק יחסית הזה
נפל לידי. בסופו של דבר, סיילאס מארנר עבר לעיירה מרוחקת, ראבלו, שם החל בעבודתו
כאורג בביקתתו הדלה, אבל ראה ברכה בעמלו וצבר גיני לגיני במשך השנים. את אמונתו
הדתית איבד, לא ביקר בכנסיה ונחשב אלמוני, אם כי מי שנזקק לאריג או ריפוי בצמחים
הכירו היטב.
יום אחד ביקש אחד מצעירי העיירה וממיוחסיה, גודפרי, 100
גינאות מאחיו דאנסי. דאנסי אמר שימכור את סוסו של גודפרי במחיר טוב וכך יושג הכסף.
מפה לשם, הכסף לא הושג, הסוס מת ודאנסי נעלם. גם אוצר מטבעות הזהב של האורג נעלם
ובמקומו הופיעה פעוטה מקסימה וזהובת שיער כבת שנתיים בביתו הדל של האורג. האורג
איבד אוצר זהב אחד וזכה לאוצר זהוב אחר, אותו גידל באהבה גדולה.
מבולבלים?
העלילה מתאימה יותר לפאולו קואלו, שנולד 128 שנים לאחר
אליוט. העלילה המופרכת של אליוט בנויה מתפרים גסים, מתפניות עלילתיות מפתיעות, אבל
לא מעניינות. בין לבין להג משמים ולמרבה הפלא, התרגום של אהרון אמיר דווקא לא
מחריב הכל בהריסות מחרישות אוזניים.
יש האומרים כי "סיילאס מארנר: האורג מראבלו" הוא
שיא כתיבתה של אליוט. אם כך, נחסכה ממני קריאתו של מידלמארץ'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה