עם עובד הוציאו פעם ספרים שלפחות היו ממיטב הספרות העולמית והמקומית. היום הם מדגישים שהם הוצאה מיסודה של ההסתדרות. ומה אני רוצה לומר? שמה שנותר מהם זה בלה בלה בלה.
ז'ורז' סימנון הוציא המון ספרים וטבעי שלא כולם היו משובחים. הגיוני שעם השנים ניתן היה לסנן את הטובים והנפלאים, לתרגם מחדש ואולי גם לעצב מחדש. מכאן ניגש לסיפור הראשון מהשניים.
הבריחה של מר מונד מספרת על מר מונד, בשנות החמישים לחייו, כשאיש אפילו לא מאחל לו מזל טוב ולא זוכר את יום הולדתו בינואר, לא עובדיו, לא אשתו ולא בנו. מונד נשוי בשנית ויש לו בן העובד עמו, כזה המקפיד לצאת מהבית כמה דקות אחרי האב ובלבד שלא לנסוע עמו לעבודה באותו רכב של האב.
מונד מחליט לעשות מעשה, מוציא במזומן שלוש מאות אלף פרנקים מחשבונו ונוסע מפריז למרסי. מבחינת הצרפתים זו נסיעה מהעילית לתחתית, לא רק מצפון לדרום. שם, במרסי, פוגש מונד מישהי שנזנחה ע"י בן זוגה במלון ושניהם מתחילים במעין זוגיות. כספו של מר מונד נגנב ברובו ומה שנותר בארנקו משמש את שניהם בתחילה ובהמשך זוגתו הזמנית מוצאת לו עבודה במועדון לילה.
משום מקום, והם עתה בניס ולא במרסי, נתקל מונד באשתו הראשונה ומסתבך עם מי שאינה לגמרי במצב תקין. משהוא מגלה שמצב כזה לא יכול להמשך הוא בוחר אחרת.
סגירת המעגלים אומרים כל מיני דברים לכאורה ושווה בהחלט להתעלם מהם באשר סיפור זה קלוש במיוחד.
ניסיתי לעבוד לסיפור השני, האלמנה קודר, וזה כבר היה קשקוש מער לכוחותי. אם חשבתי שלפחות סיפור זה יהיה פיצוי על הראשון, הוא אף היה גרוע ממנו וביחד ההמלצה היא להמנע בכל מחיר מספר זה. למעשה, לא לשלם עליו שקל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה