ג'יין אייר התפרסם ב-1847 ונודע כאחד הרומנים המהוללים. לא בטוח עד כמה ברונטה עצמה נהנתה מתהילת עולם זו, באשר מתה ב-1855.
כבר עכשיו אומר, כהרגלי, שניסיתי להצמיד פנים לג'יין אייר, כסיוע נפשי. ניסיתי וניסיתי וג'יין אייר עצמה, בתיאוריה הפנטסטיים של הקורות עמה ועם סביבתה לא היטיבה עמי. דמותה חמקה שוב ושוב. פניתי למאסטר גוגְל (ומי שמכנים אותו ד"ר, סובלים אפעס ממיחוש כלשהו) לסיוע וביקשתי להציג לפני את הגרסה המוצלחת לסרט. מה שהתקבל זו דווקא סדרת טלוויזיה ומי שבחר עבורי לא יכול היה להיות להצליח יותר: ה-BBC. מי שנבחרה היתה השחקנית, שלא יכולתי לתאר לעצמי מוצלחת ממנה: רות וילסון. שיש כאלה הזוכרים אותה מהסדרה המוצלחת "הרומן".
ג'יין התייתמה מהוריה והופקדה בידי דודתה שרה ריד, שראתה בה מועקה מתמשכת. שרה ריד היתה בעלת אחוזה ובעצמה אם לשתי ילדות. עד מהרה נשלחה ג'יין לפנימיית לווד הנוראית בגיל 10, כנראה מתוצרת דיקנסית כלשהי. המזון היה תמיד מועט, החימום אפסי, אבל ג'יין העדיפה את המקום הזה על פני דודתה הנוראית ריד. ג'יין מתארת עצמה כלא יפה במיוחד ולא מוכשרת במיוחד בשום תחום, אבל ניכר שהיא ממעיטה בערך עצמה. שש שנים עוברות והיא אף הופכת למחנכת כיתה בעצמה וכעבור שנתיים היא אף פונה למשרת מחנכת מחוץ לפנימייה. המשרה האחת שהוצעה לה, הו, צחוק הגורל, היא באחוזת ת'ורנפילד. לשם היא פונה והיא צריכה להיות מחנכתה ומורתה של אדל, אותה ילדה שהופקדה בידי מר רוצ'סטר ע"י אהובתו שזנחה אותו וכלל לא בטוח שזו בתו. הוא עצמו לא אוהב ילדים, אבל הוא לא נוטש אותם. אדל הצרפתיה נמסרה לרשותו וג'יין תהיה מורתה שתשפר גם את שפתה האנגלית. כל זה די בלה בלה בלה באשר לא יכולים לשהות שני אנשים כל כך שונים ולא יקרה דבר אם רוצים שיקרה. אנחנו רוצים, נכון?
ג'יין הענייה בכסף, בראיית עולם, בניסיון חיים ובמה לא, נתקלת לראשונה במר רוצ'סטר, איש עשיר בכסף, בראיית עולם, בניסיון, ואם לא די בכך, מבוגר מג'יין בעשרים שנה. ממש סיר ומכסה. נראה שרוצ'סטר דווקא חושק באחרת, יפה ועשירה, כלי מטבח מסוג משובח. אבל עד מהרה הוא מבחין בפקחותה של ג'יין וברדידותה של מיס אינגרם, ומבין מי תגרום לו אושר רב יותר. הוא מציע את אהבתו לג'יין, היא לא מאמינה, אבל זה קורה. ולמרות שזה מתקרב לחתונה, כל הטוב הזה לא יכול להיות טוב ואז באה הנפילה הגדולה ומין טוויסט שכזה זורק את העלילה לכיוון אחר בכלל.
ג'יין מוצאת עצמה במקום אחר, בבית אחר, בסביבה לא מוכרת ושוב הפתעה, רק שלשם שינוי מציעים לה הפעם הפתעה אחרת. אפילו כמה הפתעות, שהיא, בחפץ לב, שמחה להתנגד להן ולשוב במאה ושמונים מעלות לדרכה הקודמת. רק הפתעה אחת שמרה לעצמה, מסוג הפתעות ששומרים.
500 עמודים כמעט יש לצלוח, אבל תיאוריה השוטפים של ג'יין מקלים על המלאכה והופכים את הקריאה למענגת. למרות שרומן זה נחשב למה שהוא נחשב, מופתי הוא לא. פיתולי העלילה נראים לעיתים מלאכותיים מדי, אבל תסמכו על ברונטה שתדע להחליק את מה שצריך ולחזור לדרך הבטוחה בה צעדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה