נניח ואתם נוסעים לסיציליה ובא לכם פתאום קצת ככה לברר על המאפיה. מה תעשו? תבררו היכן המפקדה שלהם? תעצרו אחד שנראה כמוהם ותגידו: אחי, מה נשמע? אפשר להצטרף? מובן שלא תזכו לחזור לישראל.
יעקב רז, פרופסור החוקר ומלמד זן ובודהיזם ויש לו משכן בתל אביב כמו גם בטוקיו, חשב לחקור את היאקוזה, המאפיה היפנית. פניות אחדות ובירורים אחדים הביאו אותו לפגישה עם ראש אחת המשפחות הגדולות בטוקיו, ב-1983. ביפן יש כבוד לפרופסורים והסקרנות ההדדית פעלה. אלה הבינו שמחקרו אקדמי וסקרונותו לגביהם טהורה ואמיתית. מכאן היתה הדרך קצרה לתת לו גישה מלאה למפגשים שלהם, לחקור מה שרצה והיכן שרצה. תגידו נו, מחקר. עוד מחקר. אבל מה עושים שזה נמשך עשר שנים, לבו נכבש במעשיהם, עולם שלם של חוקים נוקשים נפרש בפניו והוא נכבש בקסמיהם, בלבושם המוקפד, בקעקועי כלל הגוף המרהיבים שלהם, במשקפי השמש השחורים גם בלילה, והם רק רוצים להתפרנס תוך שהם מקפידים לא לפגוע באנשים שומרי חוק. מה כן? הם מתעסקים בהימורים, בזנות, בעבודות למיניהן ואף נכנסים לעבודות חוקיות כמו גם אותם שווקים המוקמים בן לילה בפסטיבלים למיניהם. הם לא מרשים להשתמש בסמים בינם לבין עצמם. לפעמים הם עושים עבודת בילוש ומוצאים פוליטיקאים סורחים או מנהלי חברות מושחתים וסוחטים אותם. צדק צריך להיעשות.
ועדיין זה נשמע יבש.
אלא שבאחד מאותם דוכני מזון בשליטת היאקוזה, ויש המוני דוכני מזון מהירים כאלה, רז מכיר את יוקי, איש הספר והשירה, נשמתם נקשרת עד שיום אחד יוקי נעלם מסיבה עלומה ולאורך כל הספר רז מבקש לשוב ולפגוש אותו. ככל שמתארכת הדרך וגדל ה"מחקר", השמועות על יוקי מתחילות בהיותו אשף פיננסי שיחדש את כוחה של היאקוזה ויאחד אותה עם ראש הנחש הסיני. אבל גם כשיוקי נמצא לכאורה, רז לא מצליח ממש לפגוש אותו.
בינתיים האויאבון, הבוס, של טוקיו וצפון יפן נפטר ויורשו, קנג'י, זה שחברותו עם רז אמיצה, בכלא. היציאה מהכלה מתרחשת לפנות בוקר כדי שעשרות רכבי הפאר לא יפריעו לחיי שומרי החוק. רז גם שם ומאות אנשים הגיעו לראות את האויאבון החדש.
וכך, עשור של הסתובבות בין רגלי חברי היאקוזה בחופשיות מלאה, נפרשות לפנינו בכתיבה אמיצה. פעם אחת בגד בו יצרו של רז והוא דיבר עם עיתונאי אחר, שמיד התקשר לבתו של האויאבון ושאל אותה מה היא חושבת על אביה מהיאקוזה. עד מהרה קיבל רז גלויה שחורה, שזו החרמה לשנה, אבל איכשהו סלחו לו. הוא פשוט היה חביב עליהם מאוד...
כך רז לימד אותנו על יקום מקביל ליקום בו אנשים קמים בבוקר לעמל יומם, נמצאים זמן רב מדי בפקקים, חוזרים בערב לילדים צווחניים וחושבים שהם חיים חיים ראויים. שיחשבו שוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה