טובי, טובי... אה, טובי, ההוצאה של בית יעקוביאן, שהוציאה גם ספר משום מקום ונפלא בשם הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו.
עוד ספר משום מקום ויפה זה שלפנינו. תחילת שנות התשעים בקהיר, ברקע משתוללת מלחמת המפרץ, חיילים נשלחים למות בעיראק, אבל כל זה לא ממש נוגע לבניין הגבוה והמודרני בלב קהיר, המהווה בזעיר אנפין את דמותה של החברה המצרית, מעשיריה לפחות בני-המזל שבה.
עלאא אל-אסוואני רקח לנו בפרקים קצרים את המתרחש בבניין מבנו של השומר טאהא, המבקש להתקבל למשטרה, לזכות במשרה קבועה, אך מסיים חייו בצורה המנוגדת לחוק. זו כמובן רק דמות אחת, כמו גם דמותו המוחצנת של ההומו, עורך העיתון, החי חיים מלאי תענוגות וראווה במדינה שזה לגמרי לא מקובל בה, אבל מקבלת בהכנעה התנהגות מערבית, כי מצריים אינה רוצה להיות ממש פרימיטיבית.
אלא שסיפור זה או אחר, ויש עוד, הם מראה לדמותה של מצרים, מצרים של ערב האביב הערבי שיתרחש אמנם שני עשורים מאוחר יותר, אבל הבחישה כבר החלה, הביקורת המתמדת על שליטי המדינה, המחזיקה מעצמה שליטת העולם הערבי לא מפסיקה לרגע.
חבית אבק השרפה התפוצצה ב-2010 אבל נשאלת השאלה האם בשל הפערים החברתיים העצומים, האם בשל פערי הדת כשמצרים מנסה להתמערב, אבל האחים המוסלמים חושבים אחרת.
אלא שלא תטעו. בספר, שרובו סיפורים אישיים של דמויות צבעוניות, הביקורת נבלעת והצבעוניות של העיר המיוזעת היא זו שצפה על פני השטח ומעניקה לקריאה את החיוניות המקסימה. הכתיבה היא של מספר סיפור יודע כל, חס על כולם, מעניק אוויר לנשימה ומניד בראשו להסכמה הן למעשיהם של פשוטי העם והן למשוגותיהם של העשירים המקיימים לרוב את הפתגם מרבה נכסים, מרבה דאגה.
יופי של ספר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה