13 סיפורים קצרים מכיל ספר זה, השני מהחמישה. שובו? כן, הוא שב ממוות בטוח שהוכן ע"י פרופסור מוריארטי, אויבו הנצחי. הוא חזר, מוריארטי לא. זה לא ספוילר, סתם עובדה כלאחר יד.
מאחר וכל סיפור קצר יחסית, אנו עדים לסיפורים קצרים פרי עטו של שותפו של הולמס, הלא הוא ידידו הוותיק ושותפו, ד"ר ווטסון. כיף לקרוא סיפורים קצרים כאלה. הם מגיעים לעיקר במהירות, שונים מהותית האחד מהשני, הפתרון מגיע במהירות, אבל בשלבים אלגנטיים, כשכבר נראה שהכל ידוע וברור והנה טוויסט שאיש לא חשב עליו. נוסיף לזה את אישיותו הקופצנית וחסרת העכבות של הולמס, יחד עם אישיותו המיושבת בדעתה והמעט גולמנית של ווטסון, והנה שותפות עסיסית.
נוסיף לזה כתיבה משובחת, בריטית מפעם, תרגום להלל והרי לפנינו מתכון בטוח להנאה. ניתן כמובן לגשת לכל סיפור מדי פעם ולא לקרוא ברצף. אפשר כמובן לבצע מרתון קצרצרים. ההנאה מבוטחת.
בעידן שהוא לגמרי טרום טרום, - מאיפה להתחיל? – טרום חשמל אפילו, טרום אינטרנט, טרום נייד, בקושי מברקים, כרכרות, ועיתון הבוקר המדווח על הפשע התורן וההתפתחות שנעשתה והנה מפקח הסקוטלנד יארד מבקר שוב אצל שרלוק הולמס, בעיניו אפילו לא זיוף של מבוכה, וללא כחל ושרק מבקש את הולמס לשבת על המדוכה ולרמוז רמז. שרלוק כמובן אומר שהוא עסוק מעל לראשו במשחקי הכימיה שלו, אבל-נו-טוב, נשמע כבר.
היכולת הפנומנלית של הולמס להסיק מסקנות ממראה עיניים, מכורסת הסלון שלו, פנומנלית. שוב הוא מביך את המפקח התורן, את ווטסון ידידו, אפילו את הפושע שאך נלכד, שהיה בטוח הוא מבצע פשע מושלם. מילא זה, אבל לפעמים הולמס משחק את השופט והמוציא לאור של גזר הדין. הכל בהתאם לחוק, כן?
הידעתם שהולמס נגמל מסמים הודות לווטסון? כן, אין טיפוס קופצני כמו הולמס יכול לתפקד לאורך זמן בלי רגיעה. כנראה שמשרת אופיום נכנסה לתמונה פה ושם. נכנסה קצת יותר מדי. לא שזה נאמר מפורשות, אבל עכשיו אני משחק אותה הולמס לשם שינוי.
ספר מקפיץ מרגיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה