ניצבת הוא קשקושון. אם יש לכם משהו דחוף יותר
לעשות, זה כל מה שאתם צריכים לדעת. אם אתם סקרנים, השארו אתי.
א. ב. יהושע אולי יודע לכתוב, אבל זה לא משכנע.
כאן הוא מספר לנו על אחת נוגה בת 42 (איילת זורר בסרט שיהיה), שהיא נבלנית
הולנדית. משום קריירה זו היא ויתרה על הבאת ילדים ובעלה לשעבר אוריה (נתן דטנר או
אלון נוימן, אני לא סגור, בסרט שיהיה. צריך אודישן) ויתר עליה בגלל עובדה זו. הוא
לא היה מוכן לוותר על ילד, אז הוא עזב.
יום אחד היא מקבלת טלפון מאחיה חוני (אורי פפר
בסרט שיהיה). הוא משכנע אותה לבוא לישראל לשלושה חודשים ממאי והלאה, שאז מתפנה
דירה בתל אביב בדיור מוגן, ושם הסכימו לתת
לאמם (ליא קניג נפלה באודישן, מבוגרת מדי) שלושה חודשי ניסיון חינם. חוני מקווה
שהאם תעזוב סוף סוף את ירושלים, את השכונה המתחרדת, ותעבור קרוב עליו. נוגה תגור
בינתיים בירושלים.
והנה נוגה מגיעה. האח חוני דואג לה לתפקידי
ניצבת בסרטים ופרסומות, שלא תשתעמם ואף תקבל קצת כסף, והשיא בהצגה כרמן למרגלות
מצדה. עד כאן להבלות שבסיפור ומעתה לטפשות. הניצבות מביאה את נוגה למצבים קומיים,
בהם בעלה לשעבר מצליח להגיע לאתר סגור ולדבר עם נוגה, אחרי ששמע במצדה מחוני שהיא
בארץ. בסוף הוא גם מגיע לבית בירושלים ומתעמת איתה. בסיפור גם ילדים חרדיים
המצליחים להיכנס לדירה ולצפות בטלוויזיה האסורה עליהם, נוגה אף קונה שוט אימתני לגרשם,
ובחזרה להולנד יש טוויסט אדום מדם המחזיר את הסיכויים ל...
תקראו, ולמה תטרחו, ותבינו.
הקשקוש הזה לא מצליח לרגע להתרומם לדרגת קשקוש
משובח, שלכבודו נכתבים לפעמים אפילו ספרי מופת. הסיפור הזה הוא סתם סיפור וסתם
בזבוז זמן.
א. ב. יהושע בהחלט עבר את שיאו. לא קראתי את
המנהרה, לא בטוח שאטרח. איש לא העז לומר לו שהספר הזה לגמרי מיותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה