מטילדה הוא אחד מספרי המופת לילדים ולנוער בסדרת מרגנית של
זמורה ביתן. גם מופת וגם לילדים ולנוער. מופת הוא בהחלט לא. נשאלת השאלה, מעבר
לגיל, מי הילדים שיקראו ויהנו ממנו. כן, אני יודע שילדים נהנים ממנו משום שהוא
אנרכיסטי ועל כך בהמשך.
מטילדה היא ילדה כבת ארבע, שלמדה לקרוא בעצמה ואת כל ספרי
הילדים היא קראה בספריה הציבורית. גם בחשבון היא טובה. הוריה אנשים עסוקים ואינם
מתייחסים אליה בכלל. אביה בעל עסק מכוניות מיד-שניה, שם הוא מרמה אנשים תמימים.
אמה נוהגת לשחק בינגו ואינה בבית, אם היא כבר כן, הצפייה החביבה עליה בטלוויזיה היא
אופרות סבון. המזון אותו הם אוכלים אלה מגשיות קפואות המחוממות בבית מסופרמרקט
כלשהו. כשהמורה, הגב' מרשמלו, באה לספר להורים, משמטילדה מגיעה ללימודים בבית
הספר, כי ילדתם גאון קטן, הם מעיפים אותה מהבית.
אז קורה המקרה עם מנהלת בית הספר הגב' טרופדרוס, שהוא
בבחינת נס, כשהמורה הגב' מרשמלו, עומדת מהצד ומביטה. הגב' טרופדרוס היא אשה מאיימת
ומפחידה, הנוהגת להתעלל בילדים חסרי ישע, ורק הכוחות העל טבעיים של מטילדה מצליחים
להרחיק את המנהלת המאיימת מבית הספר ולהציל את המורה מרשמלו. לא אמשיך לפרט משום
שהספר מתחיל סביר, ממשיך בעלילתו האוילית להפליא ומסתיים בהפי אנד מתקתק ומטופש.
יש ילדים שהם צרכנים של חומרים ירודים כאלה, הנהנים מעלילה אנרכיסטית ולא סבירה גם
לז'אנר.
יכול להיות שאני פשוט לא בנוי לכסילות ספרותית. יכול להיות
שאם אקרא היום את החמישיה והשביעיה אחשוב שגם הם לא משהו. אבל ניסיון הקריאה שלי
הולך למעלה מחמישים שנה אחורה ואיכשהו אני לא מתפעל ממטילדה ה"מופתית".
ממרגנית ציפיתי ליותר. גם מהבת שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה