ספר רב קולי, בסדרת פרוזה אחרת (זו העטופה בקרטון חום) של
עם עובד. סדרה זו מציגה נובלות מרתקות לעתים קרובות וזו אינה נופלת מהן.
פרד, עבד מבוגר בוירג'יניה של תחילת המאה התשע-עשרה, זוכה
לכבוד רב מאת מעבידו. פרד הוא עבד היודע את מקומו ומתברר שגם לעבד יש מקום, בעיקר
לעבד חרוץ, קשוב ויזמתי.
למרות הכל, יום אחד מת "בנו" ממאתיים מלקות. זה
לא באמת בנו, אבל גדל כבנו היחיד, לו 12 אחיות גדולות ממנו ונכדים ונינים רבים
לאביו. אבל בנו אהוב מכולם, ילד סקרן, רחב אופקים ואחד שדווקא לא יודע את מקומו.
קרה המקרה ואמו, אם הבן, גססה ומתה, והבן שלא ידע מקומו
החליט לברוח. בריחה של עבד היא מעשה קשה מעבר לבריחה. זה מכניס רעיונות לראש שאר
העבדים, שגדלו כעבדים כל חייהם כמו אבותיהם, אינם יודעים חירות מהי וסתם מפנטזים
לעיתים על חופש. האב, שאהבתו היתה גדולה, החליט לגלות ליחידת הרודפים היכן הבן,
בציפיה שיחזירו אותו ויענישו בחומרה ודי בכך. בעל האחוזה אכן הסכים, אלא שנבצר
ממנו להיות באחוזה בעת שהבן הושב. בנו של בעל האחוזה החליט להכות מאתיים מלקות,
שגרמו למות הבן האהוב על פרד, זקן העבדים.
זה הפרק הראשון, המצמרר. אז עוברים לשמוע עוד קולות כמו זה
של בתו של בעל האחוזה, שמה לעשות ודעותיה המתקדמות גרמו במישרין לחוסר ההבנה של
הבן לגבי מיקומו. נשמע גם את קולו של בעל האחוזה, של המכה ושל העיתון דה
וירג'יניאן, המעלה סוגיות לגבי העבדות והעבדים.
מרתק לקרוא ספרון רב קולי זה לגבי העבדות ולראות שלא הכל
שחור-לבן, תרתי משמע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה