יום שבת, 31 בינואר 2026

הלשון האבודה של העגורנים/דיוויד לוויט - המלצה רפה

בדרך כלל אני לא מציין מהיכן הספר הגיע אלי, אבל הפעם אציין שההקדשה על הספר גרמה לכך שאסתקרן ואצוד אותו מספריית רחוב.

פיליפ הוא בנם של אוון ורוז, כולם ממנהטן של שנות השמונים. ברקע ממש הבהלה מהאיידס. פיליפ מגלה להוריו שהוא גיי, אולי עניין גדול באותם ימים, עניין די תמים היום. אבל מה שמתגלה די מהר זה שגם אביו של פיליפ, אוון, מסתובב בשעותיו הפנויות בקולנוע ביז'ו, קולנוע המקרין סרטים פורנוגרפיים לגברים.

בין פיליפ לאליוט חברו כבר נוצר משבר והם נפרדים, אם כי באופן טבעי פיליפ מכיר חבר אחר. אלא שמא שעובר על פיליפ באופן חלק וטבעי, גורם למשבר בין הוריו. התחושות ההומוסקסואליות של אוון מתחזקות בעקבות הגילוי של הבן הגיי בעצמו.

אט אט בקיעים מתרחבים ואחרים נעלמים. ניכר שמחבר הספר, לוויט, יודע על מה הוא מדבר ובכל זאת הספר מרגיש די נפ"ל (נפ"ל – נטול פואנטה לחלוטין.)


 


יום שישי, 23 בינואר 2026

אויבי הציבור/מישל וולבק, ברנאר-אנרי לוי - המלצה

שני אנשים נפגשו כדי להעביר רשמים ביניהם. טוב, לא ממש נפגשו, כי אם התכתבו. וולבק הכריז על שניהם כאויבי הציבור, לא ממש משנה למה.

ברנאר-אנרי לוי הוא המבוגר, יליד 1948, וולבק הוא יליד 1956 והם התכתבו במשך חצי שנה ויצרו את שני המאורעות הכבירים של 2008, הספר הזה ונפילת בנק המשכנתאות ליהמן ברדרס בחלק השני של 2008.

לא יודע למה וולבק הוא אויב הציבור. מבחינתי, אין שני לו. הוא הנותן את טעם הספרות, בעיקר הספרות הצרפתית, בסוף המאה העשרים ותחילת המאה הזו. על הפרסום הרב של ברנאר-אנרי לוי ידעתי, בעיקר רדיפותיו אחר סכסוכים בעולם, לשם הוא נוסע כמשקיף ועיתונאי, נניח. משניהם, לוי הוא החרטטן הבלתי נלאה, קשקשן ולעיתים רחוקות מעניין ממש.

שניהם מדברים על זה שהם קודם כל סופרים ועוסקים בספרות, וולבק היה רוצה שיכירו בו כמשורר, כשהשירה קודמת בעיניו לספרות. לוי, המכונה בצרפת BHL, בה-אש-אל, הוא גם פילוסוף.

לוי נולד באלג'יריה, הוא יהודי כמובן ומפאת עיסוק אביו, גם עשיר עשרת מונים מוולבק, שחייו נוחים בשל מכירת ספריו בכמויות ניכרות. וולבק נאלץ לעזוב את צרפת בשל איומים מצד מוסלמים אחרי כמה הצהרות בגללן נתבע כמוציא דיבה. הוא בחר באירלנד ובה במידה בחר להיות לא מעורב בדבר, בניגוד ללוי, המעורב בכל.