הזמן הוא זמן מהפכת התרבות בסין, 1966-1976. ג'אנג יונג-לין הוא גבר המצוי זה זמן במחנה לחינוך מחדש בעבודה. במקומות האלה אסירים רבים ברחבי סין. המהפכה זקוקה לאנשים מחונכים מחדש והיא מצליחה ליצור אנשים חשדניים, שאינם יכולים להיות גלויי לב אף עם חבריהם הקרובים.
ג'אנג רואה יום אחד את חואנג שיאנג-ציו מתרחצת עירומה בנהר. הוא מוקסם, אבל שנים עוברות עד שהם מתחתנים ואז מתגלה שהוא אימפוטנט. הוא מסביר את הדבר בכך שדיכא את יצרו במשך שנים ובהגיעו לגיל 39 שוב אין הוא יכול לספק את רעייתו בת ה-31. אבל קורה מקרה מסוים, הרואי, הגורם לג'אנג להקים את המט לנפול ולהשיב את כבודו. זה מקרה קטן בסיפור היותר גדול הבנוי מגידול סוסים, רעיית כבשים, שתילת אורז ולא הרבה יותר מחיים דלים אלה שכל כולם חינוך מחדש דרך עבודה.
אז כן, חואנג נשואה זו פעם שלישית וג'אנג כמובן בפעם הראשונה. למרות שהוא יכול להיות בעל ואף אב, אין הרמוניה ביניהם. הוא אדם משכיל ורחב אופקים, מרבה לכתוב דברים שאולי אינם מתיישבים עם תורתו של מאו. היא סיימה רק בית ספר יסודי, לא עניין של מה בכך, אבל מהווה יותר אישה אוהבת, מלבישה היטב את בעלה, מאכילה ומכבסת, ושמחה שיש לה למי.
למרות הקשיים כאסיר במקום שאין בו סורגים כלשהם, ג'אנג מתאר את המקום בו הוא נמצא כגן עדן ותוהה מי האסיר שירצה לברוח מהמקום היפה הזה. אבל ברקע ברור כל הזמן שרק דלות יש לעם הסיני, קשיים, חוסר שיתוף פעולה למען מטרה כלשהי ובורות אינסופית.
בסוף התגרשו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה