רוברט מוסיל, נולד באוסטריה ב-1880, היה עצמו חניך במעין
פנימיה המתוארת בספר. היתה זו פנימיה לבני המעמד העליון, או לפחות המעמד הנחשב. ילדי
אותו מעמד למדו בפנימיה כזו, המכשירה אותם לחיים הראויים למעמדם.
הסגנון בסיפור המסופר בספר בוטה וגלוי למדי. טֶרלֶס, בעצמו בנו
של יועץ-חצר, לומד בפנימיה יחד עם בנים בלבד, כשאחד מהם, באסיני, נער יפה ונשי מעט,
גורם לבנים אחרים להתאהב בו. מתוך השלישיה טרלס, ביינברג ורייטינג, השניים
האחרונים מתעללים רגשית ומינית בבאסיני. כדי להצדיק את מעשיהם מלכתחילה, הם טוענים
שבאסיני אינו אלא גנב. טרלס נבוך מכל הנעשה סביב באסיני, ער לעובדה שאמו של באסיני
אלמנה ומנסה בכל כוחה להחזיק את בנה בפנימיה היוקרתית. הידיעה שבאסיני נחשב
אשפת-אדם בעיני בייברג ורייטיינג, המנסים לגרום להרחקתו של חברם, זרה לו. מניעיהם
ברורים לו, אבל הוא אינו שותף לרצונם.
הכתיבה של מוסיל אפופת סוד מחד גיסא, ומאידך גיסא גלויה
ובוטה. המתרחש בין טרלס ובאסיני מוביל להתרחשויות המביאות לידי מבוכה גם את סגל
ההוראה.
ספר מיוחד, שנחשב לתרגום של ספר מופת, לא בטוח שעומד במבחן
הזמן, אבל שווה קריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה