צלה של הרוח, ספרו הראשון של סאפון, יצר כזה הייפ שכל ספר
אחריו מאותו מחבר נחשב כחובת קריאה. וכך הגענו לספר הרביעי בסדרה: מבוך הרוחות. האם
הספר הזה מצדיק את הילת הראשון? לא ממש.
לפנינו סוג של פילם נואר. סיפור בלשי בו מעורבים פרמין
מהעבר, שדי מהר נעלם מהבמה, אחד שאף הוא הופיע בעבר, דוד מרטין, ואחר חדש, ויקטור
מתאיש. הדמות בשלה נאספו כולם היא השר המכובד ואלס, איש תרבות מהחברה הגבוהה,
שנעלם תוך כדי נשף הנערך בביתו במדריד. נהגו והוא נעלמים כאילו האדמה בלעה אותם.
הרכב נמצא למחרת בברצלונה. לתמונה נכנסת הסוכנת המיוחדת אליסיה בת ה-31, שבילדותה
פרמין ביקר אותה כדי להודיע לסבתה שאביה נהרג. רק אליסיה נותרה כשפרמין נלקח פצוע
בהפצצת מדריד ב-1939 ונעלמה. גם היא נפצעה ונותרה עם פצע כואב במותנה.
היא נשלחת לברצלונה ממדריד שם גרה. מלווה אותה ורגאס, שוטר
מנוסה. כצוות הם מתחילים לחקור את העולם התחתון של ברצלונה, שכשמו כן הוא, העולם
דלמטה, הנסתר. אבל התעלומה, תעלומת היעלמו של ואלס הנכבד, לא נפתרת. עיתונאי המצוי
בחלק מסוד העניינים מתחיל לפרוס לפני אליסיה את סיפורו של ויקטור מתאיש וספריו
הנדירים והמבוקשים. אחד הספרים נמצא בחדרו של ואלס.
400 עמודים נבלעו כחלק ראשון של התעלומה ויהיו כנראה עוד
כמה מאות בדרך לפתרון הסופי של התעלומה. מהבחינה הספרותית היו כאן תאורים על גבי
תאורים של ברצלונה, ים מלל ולהג. ידו של סאפון קלה על ההדק. זה כבר לא ממש מספיק.
האם אקרא את החלק השני? ברור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה