בנו של, כתב את ספרו הרביעי, המכונה השלישי, ע"ש בית
המקדש השלישי. לאחר שהובהרו דברים אלה, יוכהו הבאים.
הספר הזה הוא ספר מוזר, ספר הכתוב היטב ומכיל שומכלום.
הסיפור קלוש, סתמי, חסר עוקץ ונגמר בקול ענות חלושה.
יהועז הוא מלך ישראל שעלה לכס המלוכה לאחר השמדת/איוד ערי החוף
ע"י העמלקים. תרבות תל אביב הושמדה כולה, יהועז האסטרונום לקח פיקוד כלוחם עז
נפש, הכתיר עצמו למלך, אסף סביבו צבא עז נפש, שם כיפות על ראשי חייליו, החזיר את
העם לאדמתו, זו הפוריה, והמוציא מכל טוב הארץ. זמן מה עבד הכל היטב, הארץ שגשגה,
בית מקדש ענק ומופלא קם והיה. כל יום הוקרב קורבן לשכינה ששכנה מאחורי הפרגוד, שרק
הכהן הגדול יכול היה לבקרה פעם בשנה בביקור מאחורי הפרגוד, ביום כיפור בלבד.
את הסיפור מספר לנו יהונתן, בנו של המלך. יהונתן זה נפצע
בהיותו בן 4, כשרימון נזרק ע"י מתנקש עמלקי, ברצונו להרוג את המלך. יהועז ברח
מהרימון, יהונתן נפצע ונותר ללא מבושיו, כשהוא צולע. אנו פוגשים אותו כשהוא מספר
לנו את סיפור ממלכת ישראל, שמצבה הולך מדחי אל דחי, ישראל מבודדת מכל העמים, הרעב
גדל, ערי ישראל מופצצות ע"י העמלקים, ואם לא די בכך, מלאך נשלח ע"י
אלוהים ליהונתן. המלאך דורש ממנו ללכת לאביו שיודיע ביום כיפור שהוא פורש מן
המלוכה. זה יהיה הקורבן אותו דורש אלוהים ואז הוא יפסיק את הפגזות העמלקים ואת
הבידוד הבינלאומי. למה יפרוש? כי הוא מושחת. כמה צפוי.
המלך חושב אחרת ובוחר בקורבן נורא אחר.
סקרנים? קראו והסיקו בעצמכם אם הטרחה היתה שווה. אני סברתי
שהספר היה חסר תחכום, אלגוריה כלשהי שאת הנמשל לא הצלחתי לחלץ ונותרתי כשחצי
תאוותי בידי.
לא משהו בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה