הספר יצא ב-1981 עם תרגום בסגנון 1931, עם מילים כמו צרירים, קול סלפית, מתזה ו... לא אלאה אתכם. הספר יצא בהוצאת זמורה, ביתן, מודן כשהם עוד היו ביחד, ובסה"כ הם נקראו אז מועדון קוראי מעריב. אם נוציא את הספר היום בסגנון הגופן והריווח בין השורות, יכיל הספר 700 עמודים. ובכלל, זו קריאה שניה.
ספר מורכב מאוד הספר הזה.
סטינגו, ההסבר לשם הזה בספר, בחור דרומי צעיר מווירג'יניה, החפץ להתפרסם כסופר. הוא מגיע לניו יורק, מתפרנס למעשה כסלקטור בהוצאת מקגרו-היל, המוציאה ספרי עיון ולימוד. הוא אמור לקרוא טקסטים הנשלחים אליו ולהחליט מה יראה אור כספר. אין כאלה שנראים לו ובסוף הוא מפוטר בעילת אי-התאמה, נגיד. אז הוא מגיע לארמון הוורוד, זה שנצבע ע"י בעליו בעודפי צבע ורוד מהצבא. הצבע נמכר בזול והארמון הוא דירה גדולה בו החדרים מושכרים לבודדים. כבר בלילה הראשון חווה סטינגו זיון פראי מעל ראשו ותוך ימים הוא גם עד לזעם בלתי נשלט של נתן כנגד חברתו סופי.
מיהו נתן ומיהי סופי? השנה 1947, העולם מתאושש ממלחמת העולם השניה וכל מי שלא חווה את המלחמה מכלי ראשון, לא יודע מהו אושוויץ. סופי יודעת גם יודעת. היא פולניה שנולדה בקרקוב לזוג אקדמאים, אביה היה אנטישמי מוצהר וחיבר חיבורים בגנות היהודים, פרסם והתהדר בזאת. סופי נאלצה להדפיס את מה שאביה פרסם. בעצמה התחתנה עם אקדמי בן גילה וממנו שני ילדים יאן ואווה.
סטינגו מתיידד עם השניים, חווה את ידידותו החמה מנתן, לומד במשך הזמן על התמכרותו של נתן לסמים והתפרצויות הזעם שלו, ולומד על מה שעבר על סופי באושוויץ.
הספר מורכב מקורותיו של סטינגו, מחברותו עם הזוג, מקורותיה של סופי, ואט אט לומדים מהי בחירתה של סופי ובכלל בחירותיה, מה שמביא לסוף טרגי.
הספר אינו לינארי. פעם קורות השלישיה, פעם סיפורה של סופי ופעם האמת מאחורי התפרצויותיו של נתן.
מה שארע עם סופי באושוויץ פשוט שומט לסת.
לאביה של סופי לא עוזר שהוא אנטישמי, שפרסם מאמרים בגנות היהודים. הוא וחתנו נלקחים לאושוויץ וחוזרים לכדור הארץ כעשן. כשלוש שנים מאוחר יותר מגיעה סופי לאושוויץ עם ילדיה. כפולניה יש לה את הזכות הנדירה להחזיק מעמד עד שלושה חודשים. היהודים מובלים מיד לבירקנאו, המחנה הסמוך, מקום שריפת הגופות. מי שפוגש אותם הוא רופא יוצא דופן ביופיו, צעיר יחסית ושיכור יחסית. הוא אומר לסופי "תבחרי". היא צורחת, אבל בוחרת ביאן בן העשר. אווה נלקחת ואין כלל הוראה כזו לבקש לבחור. סתמי כל כך ומחריד.
סטינגו לא יודע כל כך על מוראות המלחמה, בן עשרים ושתיים הוא, במלחמה למד במכללה ועל הזוועות והמוות הקל למד מסופי, בעלת היופי הסלאווי, הבלונדי. נתן ממשיך לאהוב עד כלות ולהתפרץ עד כלות. שוב סטינגו לומד על אושוויץ, על אחד רודולף הס, מפקד המחנה, שסופי מובאת אליו כמתורגמנית, בהיותה שולטת היטב בגרמנית. היא מנצלת את המצב לבקש לראות את יאן, הנמצא במחנה הילדים. מאוחר יותר תבקש להכניסו לתוכנית "לבנסבורן" בהיותו ילד בלונדי יפה. תוכנית זו מאפשרת לאמץ ילדים בעלי מראה ארי אצל משפחות גרמניות. סופי מבקשת להצילו כך מהשמדה. הס מבטיח להפגישם.
אעצור כאן.
סופי לא מספרת הכל במפגש אחד. היא ונתן, שניהם כבני שלושים, אימצו את סטינגו כחבר צעיר. הוא כותב ספר, ממנו הוא מקווה להתפרסם ולומד על בחירתה של סופי, בהתחלה בנוגע לבתה ואחר כך לעשות מה שמתבקש כדי להוציא מהס הבטחה לראות ולהציל את יאן. הבחירה האחרונה שלה שומטת את השטיח סופית.
ספר שמותיר את הקורא בלא נשימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה