משפחת מאור מאבדת את הורי המשפחה בתאונה ונותרים שלושה ילדים. זה לא הסיפור. הסיפור הוא בעיקר על בכור הנותרים אורים (אורי, אבל כי היו הרבה אורי בכיתה, אז אורים, כי שם המשפחה מאור), בתחילה קצין צעיר בצבא, מוערך מאוד ואהוב על חייליו. השניה היא אפרת המתבגרת, המספרת הכל בגוף ראשון, והקטן, יותם, בעיקר ילד יפה בהתחלה ובסוף רופא בארה"ב.
עם הוותרם של השלושה לבד, אט אט מתגלה חוש עסקי מתפתח באורים, הוא עובר לשרת בירושלים עיר מגוריהם, עושה קומבינה עם בית השכנה, מוכר את כל הקומה ואז העסק מתפתח לא כעסק, אבל בכל זאת עיסוק, ההופך למקצוע בנדל"ן. אפרת הופכת לשחקנית, במאית ובנוסף מורה בתיכון לתלמידים החפצים ללמוד משחק ותיאטרון. יותם גדל, נער מוכשר אף הוא, ובסוף רופא הנשוי לרופאה, בעצמו אב לארבעה.
כך או כך, כולם נשענים בעיקר על אורים ויכולותיו המרובות. הוא לרוב עושה את הדבר הנכון, תמיד עם מילה נכונה ותמיד אדם להשען עליו. אבל אורים לוקח על עצמו כל כך הרבה, שנשמות טובות ורחומות יאמרו שזה מה שפגע בלבו, פגע פיזית. עד כדי כך פגע, שבאירוע הלבבי הראשון בשער הגיא, אורים החליט להגיע להדסה בנהיגה שלו עצמו ברכבו, כי סתם להמתין בצד הדרך בכביש הבעייתי במדינה זו איוולת. משער הכניסה לחניה כבר לקחו אותו היישר לצנתור.
כדי לקצר סיפור לא ארוך, עוד שלושה ארועים לבביים היו, האחרון הבהיר לכולם שהנה זה הולך להשתלה. אורים לא אחד שיישב בחיבוק ידיים לנוכח היותו 62 בתור להשתלה ושיחתך חשובה לנו. בצעד אופייני לאורים הלימוד נעשה, הכסף אורגן וההשתלה בסין נעשתה. אין ספק שעתה, תחת השפעת התרופות והבדיקות האינסופיות לאחר ההשתלה, אין מקום לקצב האורימי הקודם. נשמות טובות וקונספירטיביות אף העלו על נס את החשיבה שמושתל מקבל את תכונות התורם, לפחות בחלקן.
פתאום אורים יוצא מהתמונה והבמה מתפנה לבתו אלה, בת מחוננת, אבל בעייתית בתחילה. גם הבן זקוק לפסיכולוג ובנוסף מפרסם את תולדות העלמות אביו בבלוג. האב, כאמור, אינו בתמונה יותר.
כשמוציאים נדבך חשוב ממבנה, צפוי אחת מהשתיים: קריסה או החלפת הנדבך בחלב יציב יותר. וכאן מתעורר לבם של כל לווייני אורים. אפרת מגלה בתחילה שהכל הבל הבלים, אבל יוצאת לדרך שבה ההבל מנוקה. יעקב, דמות חוזרת בשאלה שנעזרה רבות ע"י אורים והוא בגיל אפרת, נכנס למיטה הקרה של אפרת ותורם מחומו. אלה הבת הבעייתית משיגה את ג'וב חלומותיה, המתאים לכשרונותיה, במודיעין, אשתו של אורים, יעל, הופכת לאחות מוסמכת, לימודים שזנחה בעבר.
האם באמת צריך שמישהו המכיר בהיותו עמוד תווך, שיחליט לצאת מהתמיכה ולתת לאחרים לפרוח? זה הרבה פחות פשטני משזה נשמע, אבל הראבן יודעת לכתוב ויודעת על מה היא מדברת. עליכם רק לקרוא ולאהוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה